קורות חיים
בכור, בן חואטו ונינה, נולד בתרס"ה, (1905), בטריפולי, לוב.
בכור היה חלבן וגידל עזים. עלה לארץ בשנת 1949, היה נשוי לחריה ואב לחמישה ילדים: ויטו, נינה, מלכה, טובה ושאול. היה חבר במושב בית-שקמה, שם הקים משק לתפארת, רפת ולול ומדי יום הוביל חלב לתנובה בסוס ועגלה.
במוצאי שבת, כ"ח באלול תשי"ד, (25.09.1954), בשעה 21:20 הובילו בכור ואחיו רחמים, עם אנשים נוספים, חלב לאשקלון. חמישה מסתננים ממצרים חיכו להם במארב ליד הפרדס, ציוו עליהם לעצור ופתחו באש לעברם. רחמים נהרג במקום ובכור נאבק עם המסתננים. ויטו ג'רבי, בנו של בכור, ואליהו ברנס נאבקו עם המסתננים, נפצעו ורצו לבית-שקמה להזעיק עזרה. משחזרו למקום האירוע, מצאו את גופות שני האחים, בכור ורחמים.
בכור היה בן 49 במותו. הותיר אישה וחמישה ילדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בצפון אשקלון, לצד אחיו.
לזכר האחים הוקמה אנדרטה במקום הרצח, במושב בית-שקמה.
סיפור הירצחם נזכר בספר "אשקלון, 4,000 ועוד 40 שנה".