קורות חיים
חנה, בת חיים ופרידה גרינהולץ, נולדה בשנת תרפ"ד (1924) בתל אביב.
חנה הייתה בוגרת גימנסיה הרצליה בתל אביב ופעילה בימייה במסגרת הפועל תל אביב. בהמשך הייתה חברה בלח"י. היא נישאה לאפרים פירסטנברג והיו להם שלושה ילדים: חיים, מירי וציפורה.
ביום רביעי י"ב באדר ב' תשי"ד (17.03.1954), בשעות אחר הצהריים, נערכה התקפה מתוכננת מראש של מסתננים על אוטובוס "אשד" בקו אילת - תל אביב. האוטובוס נסע מאילת צפונה לאחר חגיגות חמש שנים לכיבוש העיר, ובו כ- 15 נוסעים. על יד מעלה עקרבים, כ- 20 ק"מ מדרום-מזרח לדימונה, נפתחה לעבר האוטובוס אש מן המארב. חנה, שבעלה אפרים היה הנהג, ישבה באוטובוס עם ילדיהם חיים ומירי. אפרים נפגע ראשון והאוטובוס נעצר. התוקפים נכנסו פנימה ופתחו באש על הנוסעים.
במקום נהרגו 11 נוסעים וחיילים מלווים, בהם חנה ובעלה אפרים.
בין הפצועים קשה היה גם בנם, חיים, שחי חסר הכרה עוד 32 שנה לאחר הארוע. הוא לא חזר לחיות חיים מלאים עד מותו בשנת 1986.
בתה של חנה, מירי, ילדה בת חמש, הייתה הניצולה היחידה שלא נפצעה.
חנה הייתה בת 30 במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.