יצחק יחיאל יוסי בלאושטיין ז''ל

קורות חיים

יצחק יחיאל, בן יהודה-לייב וטויבה בלאושטיין, נולד בכפר ליגשביניה שבהונגריה בי"ט באלול תרפ"ח (04.09.1928). למד בבית הספר היסודי בכפרו.

שואת יהודי אירופה השיגה גם את המשפחה - בן 15 יצא יצחק למסע נדודים בדרכי אירופה, בתנאי קור ורעב. הוא הגיע לאושוויץ ונלקח למחנה עבודה. לבד ממנו ומאחותו נספתה כל המשפחה בכבשני הנאצים.

בשנת 1945, עם שחרור אירופה, יצא יצחק לדרך חדשה, ועלה לארץ ישראל במסגרת 'עליית הנוער'. בבואו ארצה התגורר בבית דודיו, שהיו חברי מחתרת הלח"י - לוחמי חרות ישראל.

מתוך אמונה שעם ישראל חייב להיות חופשי במולדתו הצטרף גם הוא ללח"י, ועד מהרה נתמנה לתפקיד אחראי, על אף חששותיהם של בני הבית, תחת הכינוי המחתרתי "יוסי".

אחרי הכ"ט בנובמבר 1947 השתתף בפעולות נגד כנופיות ערביות שהתנכלו ליישוב היהודי, וכשהוכרזה המדינה התגייס, יחד עם חבריו ללח"י, לצה"ל, ולחם בשורותיו עד תום קרבות מלחמת העצמאות.

עם שוך הקרבות הצטרף לגרעין מתנועתו, שהקים את הקיבוץ נווה-יאיר ליד רצועת עזה, והיה ממרכזי ענף הפלחה.

בכ"ב בטבת תש"י (11.01.1950) נערך בבאר שבע כנס של מרכזי פלחה מטעם "מפעל הנגב". יצחק השתתף בכנס, נפגש עם ידידים, ובתום הכנס יצא בטרמפ לקיבוצו. הוא לא הגיע באותו ערב ולא בימים שלאחר מכן. על פי ההשערה, ירד מהמכונית שהסיעה אותו וצעד ברגל לעבר הקיבוץ, שם השיגה אותו ידו של רוצח ערבי. אחרי חיפושים מאומצים נתגלתה גופתו בואדי מללו בקרבת הקיבוץ, בא' בשבט תש"י (19.01.1950).

בן 21 היה במותו. יצחק הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע.