תפריט נגישות

שמחה קוריכמן ז''ל

בן יהודית (צ'רנה) ונתן
נולד בכ"ג בתשרי תר"ע, 8/10/1909
התגורר בתל אביב
חלל פעולת איבה
בכ"ז בחשוון תשי"ז, 1/11/1956
מקום אירוע: ארז
הובא למנוחת עולמים בתל אביב - קרית שאול
אזור: 3, גוש: 6, שורה: 19
הותיר: אישה ושני ילדים
שמחה מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 36

קורות חיים

שמחה, בן נתן ויהודית (צ'רנה), נולד בכ"ג בתשרי תר"ע (08.10.1909) בפרוסקורוב, אוקראינה. עלה לארץ בשנת 1922, בהיותו נער בן 13.

שנתיים לאחר עליית המשפחה ארצה, ב-1924, נרצח אחיו, ברוך קוריכמן, על ידי פורעים ערבים ביפו.

שמחה למד בתיכון גאולה בתל אביב והמשיך לפוליטכני על שם היינריך הרץ. מגיל צעיר היה חבר פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד, ובארגון ההגנה.

בשנת 1931 הוא נשא לאישה את רחל-רעיה. בני הזוג גרו בתל אביב, נולדו להם שני ילדים: מיה-בתיה ואהוד-דב.

שמחה עסק בתכנון וייצור משאבות מים ובעריכת קידוחים למציאת מים ולשאיבתם בגליל ובנגב. לפני קום המדינה הוא היה אחראי לאספקת מים לכל אזורי הנגב. במסגרת עבודתו ביצע את קידוחי הניסיון בנגב החל משנת 1943, בה עלו על הקרקע שלוש הנקודות. הקידוחים בוצעו תחת פיקוחו של הגאולוג פיקאר.

בשנת 1946 תכננה הסוכנות היהודית הקמת 11 יישובים חדשים בנגב. תנאי להקמתם היה מציאת מים. כל ניסיונות הקידוח שנעשו עד אז העלו חרס והתוכנית עמדה להתבטל. שמחה, בעקשנותו ובנחישותו, ביקש ארכה של 24 שעות טרם ביטול התוכנית כדי לבצע קידוח אחרון. ואמנם, ניסיון זה הוכתר בהצלחה והיישובים החדשים עלו על הקרקע באוקטובר 1946, במבצע "ליל 11 הנקודות".

אספקת מים ליישובי הנגב לפני מלחמת העצמאות, במהלכה ולאחריה, הייתה מבצע צבאי וחלוצי שהיו בו קשיים וסיכונים: התנגשויות עם כנופיות של ערבים (פדאיון) וחבלות בלתי פוסקות בקווי המים, שהיו סם החיים ליישובים המבודדים ברחבי הנגב. שמחה היה כל אותן שנים בין חלוצי פיתוח משק המים בנגב, וזאת בזכות ניסיונו הרב, הכרתו את האזור, חיבתו לחבל ארץ שומם זה ומסירותו הבלתי נדלית למתיישבים ולעובדי חברת "מקורות". מסירותו ואחריותו עלו לשמחה, ציוני נלהב ואוהב אדם ואדמה, בחייו.

בעת מבצע סיני, בכ"ז בחשוון תשי"ז (01.11.1956), עלה שמחה עם רכבו על מוקש בעת מרדף אחרי חוליית מסתננים, שחדרה מעזה כדי לחבל במתקני המים ליד קיבוץ ארז. שני אנשי "מקורות", שמחה ואיתו העובד שלמה גליקשטיין, נהרגו במקום.

שמחה היה בן 47 במותו. הותיר אישה ושני ילדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב.

באזור קיבוץ ארז, מקום הארוע, הוקם אתר להנצחת שני החללים. לזכר שמחה הפיקה חברת מקורות חוברת בשם "אוהב אדם ואדמה". כמו כן הונצח שמחה בתחנת השאיבה של מקורות סמוך לשדרות, לצד כביש דורות-רוחמה, הנקראת - תחנת שמחה, וברחוב בבאר שבע הנקרא על שמו - סימטת שמחה.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי