ברוך שלום שוחטמן ז''ל

קורות חיים

ברוך שלום, בן יוסף ושיינה-זלטה לבית שניאורסון, נולד בט' בשבט תר"ן (30.01.1890) בעיר בלטה, אוקראינה. הוא היה נצר למשפחת חסידים, מצאצאי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד תנועת חב"ד. ברוך שלום קיבל חינוך עברי וכללי, ולאחר שעמד בבחינות הבגרות יצא בשנת 1910 ללמוד היסטוריה, פילוסופיה וספרות באוניברסיטת היידלברג, גרמניה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר ברוך שלום לאוקראינה והמשיך את לימודיו באוניברסיטאות קייב, פטרוגרד ואודסה, שם סיים את חוק לימודיו בשנת 1920 בהיסטוריה פילולוגית. מאחר שהצטיין בלימודיו, נשאר כמרצה בקתדרה להיסטוריה כללית, אך עם השינויים שחלו בחינוך הגבוה בברית המועצות והרדיפות אחר הציונים, הוא נאלץ להפסיק את עבודתו באוניברסיטה.

ברוך שלום היה פעיל מנעוריו בתנועה הציונית ובשל כך נאסר לזמן מה על ידי השלטון הסובייטי. הוא שימש כסגן יו"ר ההסתדרות הציונית בעיר בלטה ובשנת תרפ"ב (1922) השתתף בוועידה של "צעירי ציון" באודסה.

בחנוכה תרפ"ו (1925) עלה ברוך שלום לארץ ישראל וסיים את לימודיו כמוסמך במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, בה התקבל לעבודה ועבד עד יומו האחרון. הוא נישא לסימה לבית אלטמן, והיה אב ליוסף ולמנסיה.

ברוך שלום היה מעורכי "קרית-ספר", עורך המדור הביבליוגרפי של שנתוני הממשלה, חבר ועדת הארכיון הציוני, מעורכי "העבר", ופירסם מאות מאמרי ביקורת ומחקרים ספרותיים וביבליוגרפיים בספרים, כתבי עת ובעיתונים. הוא כתב ערכים רבים באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה לציונות, עיבד את הארכיונים של פינסקר, אחד העם, חיים ויצמן ואחרים. אירגן תערוכות ספרותיות לביאליק, בן-יהודה, ברנר, יל"ג, דובנוב, רש"י ואחרים.

ביום 23.09.1956, חול המועד סוכות תשי"ז, במהלך סיור באתרים ברמת רחל במסגרת כינוס החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, פתח חייל ירדני באש לעבר המשתתפים בכנס. שלושה אנשים נהרגו במקום. ברוך שלום, שהיה אחד המשתתפים, נפצע קשה ואחרי יומיים מת בבית חולים מפצעיו, ביום כ' בתשרי תשי"ז (25.09.1956).

ברוך שלום היה בן 66 במותו. הותיר אחריו אישה, בן ובת. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.