קורות חיים
גד (הורסט) סמואל נולד בכ"א בתמוז תר"ף (07.07.1920 ) בגלייביץ שבשלזיה העילית. נעוריו עברו עליו בצל השלטון הנאצי: הוא נאלץ להפסיק את לימודיו, ולהסתגר בבית מחמת עוינותו של הרחוב.
בחודש אוגוסט 1940 הגיע עם קבוצת מעפילים לווינה. את סיפור עלייתו תיעד גד ביומן אישי, שממנו לוקטו הפרטים שלהלן, ושבו מצטיירים בפרוטרוט כל הטלטולים והתלאות וכל מעשי הגבורה של המעפילים - כנגד כל הסיכויים:
הקבוצה שגד (עדיין בשמו הגרמני, הורסט) חבר אליה היטלטלה בספינות שונות, ממדינה למדינה, ולבסוף, ב- 14 בספטמבר, עלתה בנמל טולצ'ה לאונייה 'פסיפיק', שהפליגה בדרכה לארץ. תנאי הדרך מתוארים כקשים ביותר, תחת איומי שביתה של הצוות, בצפיפות ובתנאי מזג-אוויר קשים, מיטלטלים המעפילים מנמל לנמל. ב- 1 בנובמבר, כשהעולים ראו את בתיה הלבנים של חיפה, התלוותה לספינה ספינת משמר בריטית, ואחרי מספר ימים הועברו המעפילים לאונייה 'פטריה', במגמה להרחיקם מחופי הארץ. על האונייה פרצה שביתה, מלווה בפעולות מחאה. ביום 25.11.1940 חובלה 'פטריה' ע"י אנשי מחתרת יהודים כדי שלא תורחק מהארץ, אך הפיצוץ היה גדול והיא החלה לשקוע. חלק מהעולים טבעו. הנותרים על הסיפון, וגד-הורסט בהם, מורדים לחוף ומובלים למחנה העולים בעתלית.
לאורך כל יומנו של גד לא נזכרת המילה "אני". המילים המסיימות את יומן ההפלגה הן "אנו בארץ".
עם השחרור מעתלית הגיע גד לקיבוץ כפר-סאלד, בו חי בשנים הבאות והקים משפחה. בפילוג עבר עם משפחתו לקיבוץ גבעת-חיים איחוד.
בכ"ו בניסן תשט"ז (07.04.1956), כשחברי גבעת-חיים שעיבדו חלקת אדמה באזור חצרים נסעו בטנדר בתום יום העבודה, בסביבת מושב אחוזם, נפתחה עליהם אש מסתננים. מהירי נהרג גד במקום.
בן 36 במותו. גד הותיר אישה וילדים. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת-חיים איחוד.
בקיבוץ הופקה חוברת לזכרו של גד, ובה דפי יומנו האישי.