מרים גינטר ז''ל

קורות חיים

מרים, בת הלה (הנדל) ויחזקאל, נולדה בפולין בכ"ד באייר תרפ"ט (03.06.1929). כתינוקת עלתה לארץ עם הוריה, הם גרו ב"מעונות פועלים" בגבעתיים. מרים היתה בת יחידה, בגיל שמונה התיתמה מאביה ואימה גידלה אותה לתפארת. היא למדה בבית ספר יסודי "המקביל" בגבעתיים ובבית חינוך תיכון ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. בזמן התיכון הדריכה ארבע שנים בקן השומר הצעיר ברמת גן, והיתה אהובה ונערצת על חניכיה.

בשל היותה בת יחידה לא גויסה מרים במלחמת העצמאות. היא עבדה במעון ילדים וסייעה בפרנסת המשפחה. בסוף 1948, כשהוקם בשפלת יהודה מחדש קיבוץ רבדים (אחרי שהיה בגוש עציון ונפל), הצטרפה אליו.

בפסח תש"ט, עם תום מלחמת העצמאות ושחרור הנגב, יצאו מרים, חברה יוסקה פיצ'רסקי ועוד זוג מקיבוץ רבדים לטיול לאילת. בדרכם חזרה, ביום כ' בניסן, חול המועד פסח תש"ט (19.04.1949), הם התעכבו בעין חוסוב (עין חצבה) ושם הצטרפו לכתריסר חיילים ואזרחים שנסעו במשאית צבאית לסדום. המשאית נסעה צפונה וכשהגיעה לקטע דרך מוקף גבעות חוור, כ- 10 ק"מ מצפון לעין חוסוב ולמעלה מ- 3 ק"מ בתוך שטח ישראל, נתקלה במארב, כנראה ירדנים בלבוש בדואי. מהמארב נפתחה על המשאית אש כבדה מטווח קצר. המשאית עצרה ומי שלא נפגע קפץ החוצה, בעוד האש ממשיכה עד שג'יפים של צה"ל הניסו את התוקפים לשטח ירדן. בהתקפה נהרגו ששה מהנוסעים, בהם מרים, ועוד חמישה נפצעו. בין ההרוגים היו שלושה חיילים ושלושה אזרחים.

מרים היתה בת 20 במותה, הותירה אם. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.

זכרה של מרים הועלה בחוברת "בנפול" שהוציא קבוץ רבדים לזכר נופליו בימי מלחמת העצמאות.