קורות חיים
מרים, בת מרגרטה ומרדכי, נולדה בעיירה אורשובה ברומניה בח' בסיון תרפ"ב (04.06.1922), אחות לקוטי, יעקב ויושקו. היא התחנכה בעיירה בבית ספר יסודי, ובתיכון למדה בטימישוורה.
בהשראת הבית בו גדלה נתפסה מרים לרעיון הציוני. בראשית מלחמת העולם השנייה החלה עם כמה בנות צעירות את מסעה לארץ ישראל, והגיעה הנה דרך מדינות ערב ב- 1941.
תחילה למדה מרים בבית הספר החקלאי בנהלל, אחר הצטרפה לאחותה בקיבוץ עברון. בשנת 1942 הגיעה לקיבוץ משמר העמק במסגרת הסדר של החזרת ימי עבודה, ונשארה שם כחברה. היא נישאה לליידא ועבדה כרפתנית, טבחית ומחסנאית. בקרבות מלחמת העצמאות השתתפה בהגנת הקיבוץ.
קיבוץ משמר העמק היה לזירת קרבות קשה במלחמת העצמאות כבר באפריל 1948, כאשר הותקף על ידי "צבא הירמוך" בפיקודו של קאוקג'י. התקפה זו נהדפה בשורה של קרבות קשים שבהם השתתפו חברי הקיבוץ, חברי קיבוצים אחרים ולוחמי חטיבות פלמ"ח/יפתח וכרמלי. בקרבות אלו נהרגו גם כמה מתושבי הקיבוץ ובסיומם הורחק קו החזית מהקיבוץ, הוחזרו הילדים שפונו בזמן הקרבות והאיזור שקט.
אולם בליל שבת כ"ג בכסלו תש"ט (24.12.1948), ערב חנוכה הראשון במדינת ישראל, הגיעו מטוסים מצריים לפגוע בשדה התעופה רמת דוד. השדה היה חשוך, רק על מגדל המים של קיבוץ משמר העמק הודלקה חנוכיה חשמלית ואליה כיוונו המטוסים את פצצותיהם. אחת הפצצות פגעה ישירות בבית הילדים שבמרכז הקיבוץ ופצצות נוספות פגעו בחצר. נהרגו ארבעה מתושבי הקבוץ ובהם שלושה ילדים. בין ההרוגים היתה גם מרים, שנפגעה מרסיסים בהיותה בחדר האוכל.
מרים היתה בת 26 במותה, הותירה בעל, אחות ושני אחים. היא נהרגה בהיותה בסוף הריונה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוצה, משמר העמק.
לזכר ההרוגים הוקמה פינת זכרון בחצר בית הילדים שהופצץ.
בקיבוץ משמר העמק יצאה חוברת ובה שירים ודברי חברים, כך כתבה חברה על מרים: "מירי, הן רק לפני ארבעה שבועות ישבנו בצוותא, שוחחנו בחדרך החם, השלו והקורן אושר תמיד. אמרת אז שנוכחת בשנים האחרונות, שמקור הצלחתו של חבר בקיבוץ הוא בשני שטחים: במסירות לעבודה ובאשרו הפרטי. ובזאת היית נאמנה לעצמך - אהבת לעבוד, באשר עבדת משכת באחריות מתוך עניין, מתוך שאיפה לשכלל, וידעת גם לשקוד על מקום עבודתך בשעות שלאחר העבודה. וגם בזאת היית נאמנה לעצמך - כי אמנם מאושרת היית, הכרת פנייך ענתה בך, כה זקופה, שלווה באשרך ויפה בהריונך - הלכת מאיתנו".