קורות חיים
שמחה, בת רוזינה לבית בלאו והרב יעקב הופיין, נולדה בעיר אוטרכט בהולנד בתרמ"ו (1886). אביה היה הרב הראשי של הקהילה ובבית קיבלה חינוך דתי וציוני. בגיל צעיר התיתמה מאביה והמשפחה עברה לאמסטרדם.
שמחה למדה משפטים והיתה מהמשפטניות הראשונות בהולנד. ב- 1911 היא נישאה לפרופסור שלמה אורנשטיין ונולדו בנותיהם הדסה וציפורה, שמחה עבדה כעיתונאית והיתה פעילה ציונית. במסגרת עבודתה ביקרה בארץ ישראל בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים (1925), אחיה אליעזר זיגפריד היה באותו זמן ממנהיגי הציונים בארץ.
ב- 1927 התגרשה שמחה, נישאה לזיגפריד אדולף ון וריסלנד והגיעה איתו ועם הבת הדסה לארץ, כאן בעלה שימש כקונסול הולנד ואחר כך כגזבר הסוכנות. המשפחה התישבה בירושלים ושמחה המשיכה בפעילות ציבורית. ביתה היה מרכז למשכילים והיא אף הקימה חוג לחובבי שייקספיר בעיר. ב- 1937 התאלמנה שמחה. אחרי מלחמת העולם השנייה היא הביאה לארץ את בתה ציפורה, שאביה נרצח בשואה בהולנד.
בזמן ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות (19.07.1948 עד 15.10.1948) הוסכם בתיווך האו"ם כי ירדן תרשה מעבר של שיירות יהודיות בכביש תל אביב- ירושלים, שחלק ממנו עבר בשטח ההפקר באיזור לטרון. מעבר השיירות שובש מדי פעם בירי אך הוא נמשך בחסות האו"ם.
בבוקר י"ח באלול תש"ח (22.09.1948) יצאה מתל אביב לירושלים שיירה ובה כמה כלי רכב, בהם אזרחים וחיילים ישראלים ומשקיף או"ם. בהגיעם סמוך למשאבות המים ההרוסות ליד לטרון פתחו לעברם חיילים ירדנים באש מטווח קרוב. מהירי נהרגו 4 נוסעים, בהם שמחה.
שמחה היתה בת 62 במותה, הותירה שתי בנות ואח. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.