זלמן דויטש ז''ל

קורות חיים

זלמן, בן שרה ואברהם, נולד בטרנסילבניה שבגבול רומניה-הונגריה בשנת תר"ץ (1930). בעת השואה היה כלוא במחנה הריכוז אושוויץ עם אחיו. זלמן ושני אחיו שרדו את השואה, ובשנת 1947 עלו לארץ ישראל.

שלושת האחים קיבלו הכשרה צבאית ב"הגנה", ובמקביל הצטרפו לגרעין של ניצולי שואה שהתיישב במושב בני ציון שבשרון ושם קיבלו הכשרה חקלאית. בסוף חודש אוגוסט 1948 עלו חברי הגרעין על משבצת הקרקע שהוקצתה להם ממזרח לנתניה. המושב נקרא בשם אודים, שמקורו בפסוק "אוד מוצל מאש" (זכריה ג', 2).

בתקופה הראשונה שאחרי העלייה על הקרקע נשארו חברי הגרעין לישון במושב בני ציון, ומדי יום נסעו למשבצת הקרקע שלהם לבנות את צריפיהם. מדי ערב היו משאירים בנקודת היישוב החדש שני שומרים.

ביום ראשון בלילה, ט' באלול תש"ח (12.09.1948), הגיעו מסתננים ערבים, שהחלו לפקוד יותר ויותר את איזור השרון למטרות שוד ורצח, לאיזור הבנייה של מושב אודים. הם רצחו את שני השומרים, זלמן וחברו אייזיק פריד, ושדדו את נשקם.

בן 18 שנים היה זלמן במותו, הותיר אחים. הובא למנוחות בבית העלמין האיזורי באבן יהודה.

זכרו של זלמן וזכר עוד שניים מחבריו הונצח ב"גן השלושה" במרכז אודים. באנדרטה שבגן חקוקים שמותיהם, וכן הפסוק: "יד לאחים היקרים שכבו ונפלו על הגנת אודים".