ינטה ליפשה אורבך ז''ל

קורות חיים

ינטה ליפשה, בת ישעיהו זבר, נולדה בעיירה פרוז'נה שברוסיה בתר"ם (1880). בגיל צעיר נפטרה אימה, ואביה נשא אישה אחרת. בגיל 14 הצילה את בני המשפחה כאשר ביום הכיפורים, כשהלכו המבוגרים להתפלל, הבחינה באש שניצתה בסמוך לביתם והזעיקה עזרה.

משבגרה נישאה לנחום אורבך, בן עירה שהיה צאצא למשפחה מיוחסת ועתיקת יומין. בעלה נלקח לעבודת הצבא ברוסיה ואף הגיע שם לדרגת סגן קצין, שמעבר לה לא יכול היה יהודי אז להגיע. בשנת 1904 עלו ינטה ליפשה ובעלה לארץ והתיישבו בשכונת מאה שערים בירושלים, שם עסק נחום רבות למען הציבור ואף נתמנה בראשית תקופת המנדט ל"מוכתר" השכונה. ינטה ליפשה סייעה לבעלה רבות.

ביום 08.07.1948 תמה ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות והחלו בארץ קרבות רחבי היקף שנמשכו עשרה ימים ונסתיימו ביום 19.07.1948, והם מכונים קרבות "עשרת הימים". הם התאפיינו לרוב ביוזמות התקפיות והצלחות ישראליות. החטיבות "עציוני" ופלמ"ח/הראל הצטיידו בעת ההפוגה הראשונה בנשק רב שזרם אליהם ב"דרך בורמה", עקב כך נשאו הפעם חלק מהקרבות בעיר אופי של דו קרב ארטילרי שהביא לנפגעים רבים בשני הצדדים. בקרבות אלו נהרגו בעיר כ- 130 יהודים, מהם כשליש אזרחים.

ביום הרביעי לקרבות עשרת הימים בירושלים, ד' בתמוז תש"ח (11.07.1948), נמשכו ההפגזות בעיר וירושלים אף הופצצה לראשונה בידי מטוס מצרי. ביום זה נהרגו 11 יהודים, בהם ינטה ליפשה, שנפגעה בהפגזת השכונה בה גרה למעלה מארבעים שנה.

ינטה ליפשה היתה בת 68 במותה, הובאה לקבורה זמנית בבית העלמין הארעי בשיח באדר ואחרי כמה שנים הועברה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.