קורות חיים
זלמן, בן בתיה-גולדה ויהושע, נולד בי"ב באב תרס"ו (03.08.1906) במושבה שפייה. הוא למד בבית הספר העממי בזכרון יעקב ובבית הספר החקלאי מקווה-ישראל.
זלמן נישא לעדינה לבית ברמן והיה אב לשלושה ילדים: אילה, גילה ומשה-עודד. המשפחה גרה בזכרון יעקב וזלמן היה פעיל בתנועת "השומר", שהגנה על היישובים היהודים. הוא הצטרף ל"הגנה", וכיון שהיה חקלאי והוביל אספקה ליישובים עבד במשרד "הקשר" של ההגנה בחדרה.
זלמן גם היה ספורטאי מצטיין, והשתתף במשחקי המכביה ב- 1929.
בבוקר יום שלישי כ"ט בסיון תש"ח (06.07.1948), בעת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, זלמן יצא לחיפה למשימה בהוראת מפקדו ב"הגנה" בחדרה, יעקב לוי. יחד עמו נסעה במשאית חותנתו פרידה ברמן מכפר אונו, שביקרה באותה עת את בתה עדינה ורצתה לבקר את קרוביה, משפחת בליזובסקי בחיפה. בעודם בדרך, בסמוך ליישובים הערבים עין ע'זאל וכפר ג'בע (היום באזור עין אילה וגבע כרמל, כ-7 ק"מ מצפון לזכרון יעקב), התנפלו על זלמן וחותנתו ערבים, הרגו אותם, שרפו את המשאית ושדדו את אקדח המאוזר של זלמן.
זלמן היה בן 42 במותו, הותיר אישה ושלושה ילדים. הוא נקבר תחילה כחייל אלמוני ללא לווייה, שכן היה קשה לזהות אותו ורק כובע צבאי שנמצא בסמוך לגופה זיהה אותו כחייל. גופת חותנתו לא נמצאה.
כעבור יומיים, אשתו עדינה זיהתה את הגופה שהוצאה מהקבר והוא הועבר, ללא לוויה, למנוחת עולמים בבית העלמין בזכרון יעקב. שמו חקוק בבית יד לבנים ביישוב.
שבוע ימים לאחר מותו של זלמן נהרסו הבית והמשק של המשפחה, בהפצצת מטוס אויב.