קורות חיים
שרגא פייבל, בן צבי ופייגה, נולד בוולקוביסק שבפולין בתרע"ד (1914), סיים שם בית ספר תיכון ועלה לארץ ישראל ב- 1933.
הוא נישא לרחל, הוליד בן ובת והמשפחה גרה בתל אביב. שרגא פייבל עבד בייצור בבית חרושת לקרח בראשון לציון.
ביום 15.05.1948, יום אחרי הקמת המדינה, החלה פלישת הצבא המצרי לדרום הארץ. עם עצירת טור הפלישה המצרי בסוף מאי 1948 באיזור אשדוד השתרע קו החזית המצרי במרחק של 12 ק"מ בלבד מדרום לראשון לציון ורבים מבני המושבה היו מגויסים להגנת דרום הארץ, מי בלחימה ומי בביצורים. במקביל לפלישה הקרקעית הפציצו מטוסים מצריים את גוש דן כמעט מדי יום ולפעמים עברו מעל ראשון לציון, אך למעט פעם אחת בחודש מאי לא נפגעה המושבה.
אולם ביום כ"ה באייר תש"ח (03.06.1948) בשעה 11:15 לפני הצהריים הופצצה ראשון לציון קשות ע"י שני מטוסי הפצצה מצריים שפגעו בכמה איזורים בעיר ובעיקר ברחוב הראשי וגרמו לנזקים רבים ול- 25 הרוגים, 14 מהם אזרחים. בין ההרוגים היה גם שרגא פייבל שנפגע ליד מקום עבודתו.
שרגא פייבל היה בן 34 במותו, הותיר אישה ושני ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.
בהתאם להחלטת העירייה הוקמה בקרבת מקום ההפצצה אנדרטת זיכרון לנופלים.