קורות חיים
עובדיה, בן שלמה ושושנה, נולד בדמשק שבסוריה בשנת תר"ס (1900), אח לרחל ולעליזה.
ב- 1916, בדרך לא דרך עלה לארץ ישראל וגר בחיפה. נישא לפלור לבית זריהן ב- 1918 ונולדו ילדיהם שושנה, דורה, משה, שלמה ויהודה. ב- 1935, אחרי שהתאלמן, עבר עובדיה לראשון לציון. הוא נישא לויקטוריה ונולדו הילדים פלורה, אסתר, רחל, עליזה, מרים, אליהו ומאיר. עובדיה עבד כל חייו כפחח, בחיפה ובראשון לציון.
ביום 15.05.1948, יום אחרי הקמת המדינה, החלה פלישת הצבא המצרי לדרום הארץ. עם עצירת טור הפלישה המצרי בסוף מאי 1948 באיזור אשדוד השתרע קו החזית המצרי במרחק של 12 ק"מ בלבד מדרום לראשון לציון ורבים מבני המושבה היו מגויסים להגנת דרום הארץ, מי בלחימה ומי בביצורים.
במקביל לפלישה הקרקעית הפציצו מטוסים מצריים את גוש דן כמעט מדי יום ולפעמים עברו מעל ראשון לציון, אך למעט פעם אחת בחודש מאי לא נפגעה המושבה. אולם ביום כ"ה באייר תש"ח (03.06.1948) בשעה 11:15 לפני הצהריים הופצצה ראשון לציון קשות ע"י שני מטוסי הפצצה מצריים שפגעו בכמה איזורים בעיר ובעיקר ברחוב הראשי וגרמו לנזקים רבים ול- 25 הרוגים, 14 מהם אזרחים. בין ההרוגים היה גם עובדיה, שנפגע ברחוב הראשי במושבה.
עובדיה היה בן 48 במותו, הותיר אישה ושנים עשר ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בראשון לציון.
בהתאם להחלטת העירייה הוקמה בקרבת מקום ההפצצה אנדרטת זיכרון לנופלים.