קורות חיים
מרים, בת שאול ופיגה לסמן, נולדה ביום ל' אדר א' תרע"ט (02.03.1919) בולודסלבק, פולין. עלתה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1929, וגדלה בירושלים.
משבגרה נישאה ליעקב בריקר, והקימה אתו בית.
במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל קאדר אל חוסייני , מפקד הכוחות הערביים באיזור ירושלים, לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלוש המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים. ארבעת כלי הרכב, נהוגים על ידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום 22.02.1948 מעימוואס ליד לטרון.
בהגיעם למבואות ירושלים, ליד רוממה, נעצרו על ידי מחסום יהודי שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ונוסעים ערביים, אך לא ברכב בריטי, ולכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן יהודה במרכז ירושלים היהודית. כלי הרכב נעצרו, הערבים הדליקו את פתילי חומרי הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך, ומיד אחר כך עלו על המשוריין והסתלקו.
בהתפוצצות האדירה, שארעה ביום י"ב באדר א' תש"ח (22.02.1948) סמוך לשעה 06:30 בבוקר, נהרסו ארבעה בניינים. בהם המלונות "אטלנטיק" ו"אמדורסקי" בהם היו הרוגים רבים ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. בסך הכולנהרגו בפיצוץ וביריות הבריטים 50 אנשים. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון. בהם היו גם משפחות שלמות. כמה עשרות נפגעו קשה ושניים מהפצועים נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם. כ- 200 נפצעו באורח קל מהפיצוץ. היה זה האסון הכבד ביותר שפקד את היישוב היהודי בירושלים, באירוע אחד, במלחמת העצמאות.
בין ההרוגים היתה מרים שגרה באחד הבניינים באזור. בעלה נפצע בפיצוץ.
מרים היתה בת 29 במותה, הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, שנפתח מיד לאחר אסון זה.