קורות חיים
ברוך בן דוד נולד בב' בסיון תרע"ד (27.05.1914) בלודז' שבפולין, בן למשפחה מסורתית. בזמן לימודיו היה חבר ב"פועלי אגודת ישראל", ובמסגרת זו עלה לארץ ישראל בשנת 1938.
בישראל התגייס למשטרה הבריטית כנוטר.
במלחמת העולם השניה התגייס ברוך לצבא הבריטי ושירת במסגרת חיל האוויר בסודן. עקב מזג האוויר הקשה חלה, שוחרר מהצבא וחזר לחיפה. כאן החלים אצל קרובי משפחה ולאחר זמן החליט לשוב ולהתגייס לצבא הבריטי, באומרו כי כל יהודי חייב בכך. ברוך למד נהיגה ושירת כנהג ביחידת התובלה היהודית (יע"ל), בעיקר בצפון אפריקה ובאיטליה.
בתום המלחמה שוחרר ברוך וחזר לחיפה, ואז נודע לו כי כל משפחתו נספתה בשואה באירופה. הוא החל לעבוד כנהג בבתי הזיקוק, באיזור הבניה החדשה.
ערב מלחמת העצמאות היו מפעלי בתי הזיקוק במפרץ חיפה המפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ- 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום היתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה'הגנה' לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק, זאת עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית.
לאחר החלטת החלוקה באו"ם (29.11.1947) גאתה המתיחות בארץ אך בתוך המפעל המשיכו להתקיים יחסי עבודה תקינים בדרך כלל בין יהודים לערבים. זאת עד ליום שלישי י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947). ביום זה, בשעה 10.20 לפני הצהריים עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו 2 פצצות לעבר עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו 6 פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד.
הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים. המהומות נמשכו כשעה ורבע, רק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. בין ההרוגים באותו יום היה גם ברוך.
בן 33 היה במותו. הובא למנוחת עולמים בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.