דב מטוסביץ ז''ל

קורות חיים

דב נולד בשנת תרע"א (1911) בליובלזיה, עיירה קטנה בפולין. היה בן למשפחה ציונית שגרה בחווה חקלאית, ושם למד להיות חקלאי. עלה לארץ ישראל בשנת 1939.

במלחמת העולם השניה התגייס דב לצבא הבריטי ושירת כנהג בחיל התובלה. הוא שירת בלוב ובאיטליה. רבים מבני משפחתו ניספו בשואה באירופה. כשחזר לארץ התיישב בחיפה. התקשה תחילה להשיג עבודה, אך ערב מלחמת העצמאות החל לעבוד בבתי הזיקוק כנהג.

ערב מלחמת העצמאות היו מפעלי בתי הזיקוק במפרץ חיפה המפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ- 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום היתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה'הגנה' לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק, זאת עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית.

לאחר החלטת החלוקה באו"ם (29.11.1947) גאתה המתיחות בארץ אך בתוך המפעל המשיכו להתקיים יחסי עבודה תקינים בדרך כלל בין יהודים לערבים. זאת עד ליום שלישי י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947). ביום זה, בשעה 10.20 לפני הצהריים עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו 2 פצצות לעבר עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו 6 פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד.

הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים. המהומות נמשכו כשעה ורבע, רק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. דב היה בין ההרוגים ביום זה.

בן 36 היה במותו, הותיר אח בקיבוץ אילון. הובא למנוחת עולמים בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.