יוליוס לבנהרט ז''ל

קורות חיים

יוליוס, בן איזידור לבנהרט, נולד בט"ו בחשוון תרס"ב (15.11.1902) בגרמניה, במשפחה של אנשי עמל.

אחרי שסיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים המשיך ללימודים בבית הספר למכונות בקלן. הצטיין בלימודיו ובמיוחד התמחה בשרברבות ובהסקה מרכזית.

בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתגורר בחיפה. היה חבר בהסתדרות העובדים כללית, וחבר ב'הגנה'. בשנת 1940 החל לעבוד בבתי הזיקוק. תחילה עבד כשרברב ולאחר מכן התמנה כמנהל עבודה. היה אדם שקט ומאופק, מסור ונאמן לעבודתו.

בשנת 1944 נשא לאישה את מלכה (מלה) ונולד להם בן.

ערב מלחמת העצמאות, היו בתי הזיקוק המפעל הגדול ביותר באזור. עבדו בו כ - 2,400 עובדים, 400 מתוכם יהודים, והיתר - ערבים. אבטחת המקום היתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכמו כן חנתה במקום יחידה מ'הליגיון הערבי' בפיקוד בריטי. אף על פי שחלק ניכר מהעובדים היהודיים היו חברי ה'הגנה', לא ניתן לארגן יחידות התגוננות נושאות נשק, בגלל מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית החזקה.

אחרי החלטת האו"ם על חלוקת הארץ, הלכה המתיחות בארץ בין יהודים לערבים וגאתה, אך בתוך המפעל המשיכו להתקיים יחסי עבודה תקינים.

בי"ז בטבת תש"ח (30.12.1947), בשעה 10:20 לפני הצהריים, זרקו כמה מאנשי האצ"ל 2 פצצות מתוך טנדר חולף לעבר כמה עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו 6 פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. כמה דקות לאחר מכן החלו ערבים בתוך המפעל לפגוע בחבריהם היהודים באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערבים פעלו באין מפריע, ולעיתים נהנו משיתוף פעולה מצד הנוטרים הערבים. המהומות נמשכו כשעה ורבע. רק סמוך לשעה 12 החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות, שהביאו להפסקת ההתפרעויות, ופינו את היהודים שניצלו ואת הנפגעים.

בתום הטבח התברר כי בבתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. יוליוס היה בין הרוגי אותו יום דמים, י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947).

בן 45 שנים היה במותו. הניח אישה ובן, יצחק. הובא למנוחת עולמים בחלקת בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.