תפריט נגישות

שאול וסרצוג ז''ל

בן הרטה וגיאורג
נולד בז' בסיון תרפ"ג, 22/5/1923
התגורר בחיפה
חלל פעולת איבה
בי"ז בטבת תש"ח, 30/12/1947
מקום אירוע: חיפה - בתי הזיקוק
הובא למנוחת עולמים בחיפה - חוף הכרמל
אזור: א, חלקה: ב, שורה: 10
שאול מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 19

קורות חיים

שאול, בן הרטה וגיאורג, נולד בברלין, גרמניה בו' בסיוון תרפ"ג (22.05.1923). בן יחיד להוריו.

עלה לארץ ישראל בשנת 1939 לאחר שעבר הכשרה לעלייה בהמבורג במסגרת תנועת "הבונים". תחילה התגורר בקיבוץ גבעת ברנר כחלק מחברת הנוער בקיבוץ; הוא עבד בגינון, ולאחר כשנתיים עבר לכפר-ביאליק ושימש אף שם כחקלאי.

מאוחר יותר עבר לקריות מצפון לחיפה, התגייס למשטרת הרכבת הבריטית בחיפה ושירת בה כנוטר עד תום מלחמת העולם השנייה. במהלך שירותו קיבל את הידיעה המרה כי הוריו נרצחו בשואה בגרמניה.

לאחר המלחמה החל לעבוד בבתי הזיקוק, והתגורר בשכונת סבינה שבחיפה.

ערב מלחמת העצמאות בתי הזיקוק במפרץ חיפה היו למפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ - 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום הייתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה"הגנה", לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק, זאת עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית. לאחר החלטת החלוקה באו"ם (29.11.1947) גאתה המתיחות בארץ, אך בתוך המפעל המשיכו, בדרך כלל, להתקיים יחסי עבודה תקינים בין יהודים לערבים.

ביום שלישי י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947), בשעה 10:20 בבוקר, עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו שתי פצצות לעבר עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו שישה פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים.

המהומות נמשכו כשעה ורבע, ורק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. בין ההרוגים היה גם שאול.

שאול היה בן 24 במותו, רווק. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.

שמו וקורות חייו של שאול הונצחו בחוברת "יזכור", שיצאה לאור לזכר ל"ט חללי בתי הזיקוק; כן נכתבו ופורסמו בשנת 1989 דברים לזכרו במסגרת כנס לציון 50 שנה מאז ייסוד חברת הנוער. גדעון כרפס, מידידיו הקרובים עוד מימי ההכשרה, מספר על שאול: "כולנו נקשרנו לבחור יקר זה...בחור חביב וטוב, נעים הליכות, אינטליגנטי ובעל חוש הומור...הוא קיווה לבנות חיים חדשים ולהקים משפחה, אך לא זכה לכך".

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי