קורות חיים
נחום, בן חיה ומיכל-אלטר הולין, נולד בבוסק אשר במזרח פולין, בכ"ח באדר ב' תרס"ה (04.04.1905). הוריו, שהיו אנשים אמידים, דאגו לחינוכו ברוח היהדות, והוא למד ב'חדר', בבית הספר ובישיבה תיכונית. בגיל 17 הצטרף לתנועת 'השומר הצעיר', והיה פעיל בסניף המקומי.
בשנת 1924 יצא ללמוד בסמינר למורים של רשת 'תרבות' בעיר לבוב, שם הצטיין בלימודיו וקיבל הסמכה להוראת עברית, אולם החליט להמשיך בעבודתו ב"חלוץ הצעיר", ומילא תפקיד של מרכז ההתאחדות של לבוב וחבר הנהלת התנועה בגליציה המערבית.
בשנת 1933 עלה ארצה, הצטרף לקיבוץ קריית-ענבים ועבד כרפתן. בשנת 1935 עזב את הקיבוץ עם רעייתו תרצה, שנשא באותה תקופה, והמשפחה התיישבה בחיפה.
מתוך שאיפה להגשים את האימרה "לבנות ולהיבנות" החליט נחום לעבוד בבניין. הוא עבד כמנהל עבודה ב"סינדיקט לבניין" - חברת בנייה אנגלית שהתפרקה עם קום המדינה, שבנתה את בתי הזיקוק, והיה חביב על רבים.
בכ"ט בנובמבר 1947, עם פרוץ המאורעות, עבד מטעם החברה בבתי הזיקוק, שהיו באותה תקופה המפעל הגדול ביותר באזור. עבדו בו כ - 2,400 עובדים, 400 מתוכם יהודים, והיתר - ערבים. אבטחת המקום היתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכמו כן חנתה במקום יחידה מ'הליגיון הערבי' בפיקוד בריטי. אף על פי שחלק ניכר מהעובדים היהודיים היו חברי ה'הגנה', לא ניתן לארגן יחידות התגוננות נושאות נשק, בגלל מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית החזקה.
אחרי החלטת האו"ם על חלוקת הארץ, הלכה המתיחות בארץ בין יהודים לערבים וגאתה, אך בתוך המפעל המשיכו להתקיים יחסי עבודה תקינים.
בי"ז בטבת תש"ח (30.12.1947), בשעה 10:20 לפני הצהריים, זרקו כמה מאנשי האצ"ל 2 פצצות מתוך טנדר חולף לעבר כמה עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו 6 פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. כמה דקות לאחר מכן החלו ערבים בתוך המפעל לפגוע בחבריהם היהודים באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערבים פעלו באין מפריע, ולעיתים נהנו משיתוף פעולה מצד הנוטרים הערבים. המהומות נמשכו כשעה ורבע. רק סמוך לשעה 12 החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיים, שהביאו להפסקת ההתפרעויות, ופינו את היהודים שניצלו ואת הנפגעים.
בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. נחום הולין היה בין הרוגי אותו יום - י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947).
בן 42 היה במותו. הניח אישה ובת - תמרה. הובא למנוחת עולמים בחלקת בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.