חיים קרל גריינר ז''ל

קורות חיים

חיים נולד בהמבורג שבגרמניה בט"ז בתשרי תרע"ב (08.10.1911). הוא גדל והתחנך בגרמניה, למד בבית הספר הריאלי "תלמוד תורה" ואחר כך הצטרף להכשרה בבית החלוצים שבעירו.

חיים עלה לארץ ישראל בשנת 1936 והצטרף לקיבוץ שפיים, שם היה חבר עד שנת 1939. כשעזב את הקיבוץ החל לעבוד כרתך בבתי הזיקוק בחיפה, ובתקופה זו אף התנדב לשמירה בשכונות היהודיות שבחיפה, שם גר. מקורביו מעידים עליו שהיה אדם שקט, ענו, פשוט הליכות וחביב על הכל.

ערב מלחמת העצמאות בתי הזיקוק במפרץ חיפה היו למפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ - 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום הייתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה"הגנה", לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק, זאת עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית. לאחר החלטת החלוקה באו"ם (29.11.1947) גאתה המתיחות בארץ, אך בתוך המפעל המשיכו, בדרך כלל, להתקיים יחסי עבודה תקינים בין יהודים לערבים.

ביום שלישי י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947), בשעה 10.20 בבוקר, עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו שתי פצצות לעבר עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו שישה פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים.

המהומות נמשכו כשעה ורבע, ורק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. בין ההרוגים היה גם חיים.

חיים היה בן 36 במותו, הותיר אישה. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.

לאחר מותו הונצחו שמו וקורות חייו של חיים בחוברת "יזכור", שיצאה לאור לזכר ל"ט חללי בתי הזיקוק.