קורות חיים
אביגדור נולד בכ"ג בחשון תרס"ז (11.11.1906) בנוסו-סונץ בפולין. בנערותו היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר", שבמסגרתה הדריך, והקדיש לכך את כל מרצו. היה חובב מוזיקה וספרות יפה ופעיל ב"אגודת חובבי הטבע" בארצו. בפולין למד את מקצוע השענות.
בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, נישא לצפורה והזוג היה חבר כמה שנים בקבוץ. במאורעות 1939-1936 היה אביגדור פעיל ב"הגנה", אחר כך עברו לגור בחיפה ובשנת 1943 החל לעבוד בבתי הזיקוק כשען. היה אדם שקט ומסור לביתו ולחבריו.
ערב מלחמת העצמאות, היו מפעלי בתי הזיקוק במפרץ חיפה המפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ- 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום היתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה"הגנה" לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית.
לאחר החלטת החלוקה באו"ם גאתה המתיחות בארץ אך בתוך המפעל המשיכו להתקיים יחסי עבודה תקינים בדרך כלל בין יהודים לערבים. ביום י"ז טבת תש"ח (30.12.1947) בשעה 10.20 לפני הצהריים עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו 2 פצצות לעבר קבוצת פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו 6 פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. כמה דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעיתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים.
המהומות נמשכו כשעה ורבע. רק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות, שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים, בהם אביגדור, ועוד 51 נפצעו.
אביגדור היה בן 41 במותו, הובא למנוחות בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.