יוסף ברנסון ז''ל

קורות חיים

יוסף, בן רחל וחיים, נולד בחיפה בשנת תרפ"ו (1926). הוא גדל והתחנך בעיר חיפה והתגורר בה עד סוף ימיו. היה אחיהם של משה, חנה, ישראל, מיכאל, אליהו, עליזה ואהרון, למד בבתי הספר "נצח ישראל" ו"כל ישראל חברים". בבחרותו למד בבית הספר המקצועי שליד הטכניון.

משנת 1942 ואילך עבד למחייתו כרתך בבתי הזיקוק בחיפה. יוסף נודע בין מכריו כבעל מזג טוב, חובב ספרים ומוזיקה.

ערב מלחמת העצמאות בתי הזיקוק במפרץ חיפה היו המפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ - 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום הייתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה"הגנה", לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק, זאת עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית. לאחר החלטת החלוקה באו"ם (29.11.1947) גאתה המתיחות בארץ, אך בתוך המפעל המשיכו, בדרך כלל, להתקיים יחסי עבודה תקינים בין יהודים לערבים.

ביום שלישי י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947), בשעה 10:20 בבוקר, עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו שתי פצצות לעבר עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו שישה פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים.

המהומות נמשכו כשעה ורבע, ורק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. בין ההרוגים היה גם יוסף.

יוסף היה בן 21 במותו, הותיר הורים, אחים ואחיות. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.

כשנה לאחר מותו של יוסף נולד לאחיו ישראל בן, ונקרא על שמו - יוסף.