בנימין ברלי ז''ל

קורות חיים

בנימין, בן רחל ואברהם, נולד ביום ט"ז חשון תרנ"ט (01.11.1898) במחוז בוקובינה ברומניה, צאצא למשפחה יהודית שנודעה בגבורתה כנגד פורעים אוקראינים. בשנת 1916 סיים את לימודיו התיכוניים ונרשם ללימודים גבוהים בוינה, אותם נאלץ להפסיק כשגוייס בסוף מלחמת העולם הראשונה לצבא האוסטרי וכקצין לחם בקרבות קשים באיטליה עד שנפל בשבי.

לאחר שנה שוחרר והצטרף להוריו בעיר ברין בצ'כיה, שם סיים לימודיו לתואר מהנדס בשנת 1923. בנימין התמחה בהנדסת קירור והחל לעבוד בבתי זיקוק ברומניה, בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ועבד במחלקת עבודות ציבוריות ובבתי הזיקוק בחיפה בראשית הקמתם, הוא נישא ללאה ונולדה בתם יעל. בזמן מלחמת העולם השניה הועסק בידי הבריטים בעבודות הקשורות להתמחותו עד קיץ 1947, אז חזר בנימין לגור בחיפה והחל לעבוד שוב בבתי הזיקוק כמהנדס באיזור הבנייה החדשה.

ערב מלחמת העצמאות היו מפעלי בתי הזיקוק במפרץ חיפה המפעל הגדול ביותר באיזור. עבדו בו כ- 2,400 עובדים, מהם 400 יהודים והשאר ערבים. אבטחת המקום היתה נתונה בידי 130 נוטרים, כולם ערבים, וכן חנתה במקום יחידה מהלגיון הערבי בפיקוד בריטי. למרות שחלק מהעובדים היהודים במפעל היו חברי ה'הגנה' לא ניתן היה לארגן שם יחידות התגוננות עם נשק, זאת עקב מספרם הגדול של הערבים והנוכחות הבריטית.

לאחר החלטת החלוקה באו"ם (29.11.1947) גאתה המתיחות בארץ אך בתוך המפעל המשיכו להתקיים יחסי עבודה תקינים בדרך כלל בין יהודים לערבים. ביום שלישי י"ז טבת תש"ח (30.12.1947) בשעה 10.20 לפני הצהריים עברו אנשי אצ"ל בטנדר וזרקו 2 פצצות לעבר עשרות פועלים ערבים שעמדו מחוץ לשערי המפעל. בהתפוצצות נהרגו 6 פועלים ערבים ועוד 50 נפצעו. דקות לאחר מכן החלו ערבים רבים במפעל לפגוע בחבריהם היהודים, באמצעים שונים מכל הבא ליד. הפורעים הערביים פעלו באין מפריע ולעתים אף בשיתוף פעולה מצד הנוטרים הערביים.

המהומות נמשכו כשעה ורבע, רק סמוך לשעה 12 בצהריים החלו לפעול במקום יחידות צבא ומשטרה בריטיות שהביאו להפסקת ההתפרעויות. הבריטים פינו את העובדים היהודים שניצלו ואת הנפגעים. בתום אותו יום דמים התברר כי בטבח בתי הזיקוק נהרגו 39 יהודים ועוד 51 נפצעו. בין ההרוגים היה בנימין, שהוכה למוות ליד המשרד בו עבד.

בנימין היה בן 49 במותו, הותיר אישה ובת. הובא למנוחת עולמים בחלקת חללי בתי הזיקוק בבית העלמין בחיפה.