קורות חיים
יעקב נולד בשנת תרמ"ו (1886) בלובלין שבפולין.
הוא עלה לארץ-ישראל עם רעייתו נחמה ובנו נח בשנת 1933 והקים בית חרושת לגזוז. המפעל שכן בבניין שהיה המבנה הקיצוני בצפון בת-ים ושימש עמדת הגנה מול ג'בלייה העויינת, כפר קטן במרחק כ- 200 מטר שערבים השתלטו עליו אחרי שתושביו נמלטו.
בבוקר יום ט' בטבת תש"ח (22.12.1947) פתחו הערבים בירי לעבר בת-ים. יעקב שהה באותה שעה בבית החרושת לגזוז וביקש לשוב לביתו, ולמרות שאנשי ההגנה שבעמדה הזהירוהו שלא ייצא באור יום יצא לדרך. לפני שהספיק להגיע לחצר ביתו נורה בליבו על ידי ערבים מג'בלייה. יעקב נהרג במקום, אך הירי נמשך ורק בערב הצליחו לחלץ את גופתו. הוא היה הקורבן האזרחי הראשון של בת-ים במלחמת העצמאות.
יעקב היה בגיל 61 במותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב. נח, בנו היחיד של יעקב, היה חבר הגנה ותיק, ונהרג אחרי חמישה חדשים בהפצצה המצרית על התחנה המרכזית בתל-אביב, ב- 18.05.1948.