מרי נוימן ז''ל

קורות חיים

מרי, בת קליר וקורט שטיינדורף, נולדה בברלין, גרמניה, בכ"ה בסיון תרס"ו (18.06.1906). בת ראשונה להוריה, אחות לאנאליזה.

מרי עלתה לארץ ישראל בשנת 1933, והתגוררה ברחוב בן יהודה 54 בתל אביב עם בעלה, הרופא הכירורג ד"ר ברנהרד נוימן. כעבור שלוש שנים נולד בנם, דוד.

בחודש יוני 1940, 9 חדשים אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה, הצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה. השליט האיטלקי מוסוליני הכריז "הסגר טוטאלי" על מושבות בריטניה ושטחי חסותה, בהם ארץ ישראל. החל מחודש יולי 1940 ועד סוף שנת 1941 הופצצו תל אביב, חיפה ואזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה כ- 15 פעמים ע"י מטוסים איטלקיים שהגיעו מיוון ומהאי רודוס (שהיו תחת כיבוש איטלקי). מספר הפצצות היו קטלניות וגרמו למאות הרוגים - יהודים, ערבים וחיילי המנדט הבריטי.

ביום שני ו' באלול ת"ש (09.09.1940) אחר הצהריים הפציצו מטוסים איטלקיים את תל אביב. 14 פצצות הוטלו על הכפר סומייל וכ- 60 פצצות על מרכז תל אביב, באזור הרחובות המלך ג'ורג'-בוגרשוב-בן יהודה-פינסקר. נגרמו נזקי רכוש כבדים, מאות נפצעו ו- 130 איש נהרגו, בהם 122 יהודים שארבעה מהם נותרו אלמונים. מרי נפגעה בפתח ביתה. בעלה, רופא כירורג, החיש אותה לבית החולים "דנציגר" ברחוב גרוזנברג, אך מרי נפטרה על שולחן הניתוחים בבית החולים סמוך לשעה 19:00 באותו ערב.

בת 34 היתה במותה. הותירה בעל ובן בארץ, הורים ואחות בחו"ל. הובאה למנוחות בחלקה לכל הרוגי ההפצצה בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.

הוריה של מרי, שנותרו בגרמניה, הצליחו בשנת 1938 להימלט לצרפת. מאוחר יותר נתפסו ונכלאו במחנה הריכוז / מעצר בגירס שבדרום צרפת, בהרי הפירנאים. אביה מת במחנה ביום 09.09.1942, בדיוק שנתיים לאחר מות בתו בתל אביב. לאחר המלחמה התברר כי הוא כלל לא ידע אודות מותה. אימה של מרי הצליחה להימלט מהמחנה, הגיעה על סירת דייגים לספרד, וחיתה אצל בתה וחתנה, אנאליזה ואלפונסו פונט תושבי מדריד, עד מותה בשנת 1972.

יום השבעה להפצצה בתל אביב הוכרז יום אבל ע"י הרבנות הראשית לישראל.

לזכר ההרוגים הוקמה אנדרטה בכיכר מיכאלס, ברח' המלך ג'ורג' פינת שד' בן ציון בתל אביב.