ישראל בוכמן ז''ל

קורות חיים

ישראל בן אליעזר נולד בריפין שבפולין, וכילד למד שם בבית הספר המקומי.

ישראל היה ממייסדי "החלוץ" בפולין ובטרם מלאו לו עשרים, עזב את בית הוריו האמיד ועלה ארצה עם חבריו החלוצים. בארץ הצטרף לגדוד העבודה והשתתף בהנחת מסילת הברזל ראש העין-פתח תקוה, ובחציבת אבני ירושלים לסלילת כבישי תל אביב. מאוחר יותר הצטרף לקבוצת ברזילי שבנתה, בן היתר, את בניין מוגרבי בתל אביב.

ישראל, שהיה פעיל ציוני בכל רמ"ח איבריו, הצטרף ל"הסתדרות העברית של העובדים" ובשנת תרפ"ג השתתף בועידת ההסתדרות ביחד עם דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, יצחק שפרינצק ואחרים.

ישראל היה אדם ישר וצנוע, חבר טוב ועליז. כשהתחתן עם צביה, בת עירו, הפך ביתם בשכונת נורדיה למקום מפגש של בני עירם. הרווקים והרווקות תמיד מצאו שם סעד ועידוד. לפרנסת משפחתו רכש לו חנות קטנה ברחוב בוגרשוב בתל אביב. הוא חשב שהביא את משפחתו לחוף מבטחים, ואז קרה האסון.

בחודש יוני 1940, 9 חודשים אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה, הצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה. השליט האיטלקי מוסוליני הכריז "הסגר טוטאלי" על מושבות בריטניה ושטחי חסותה, בהם ארץ ישראל. החל מחודש יולי 1940 ועד סוף שנת 1941 הופצצו תל אביב, חיפה ואזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה כחמש-עשרה פעמים על ידי מטוסים איטלקיים שהגיעו מרודוס או מיוון (איטליה שלטה ברודוס, וב-1941 פלשה ליוון). מספר הפצצות היו קטלניות וגרמו למאות הרוגים - יהודים, ערבים וחיילי המנדט הבריטי.

ביום שני ו' באלול ת"ש (09.09.1940) אחר הצהריים הפציצו מטוסים איטלקיים את תל אביב. ארבע-עשרה פצצות הוטלו על הכפר סומייל וכשישים פצצות על מרכז תל אביב, באזור הרחובות המלך ג'ורג'-בוגרשוב-פינסקר. נגרמו נזקי רכוש כבדים, מאות נפצעו, 130 איש נהרגו ובהם 122 יהודים, שארבעה מהם נותרו אלמונים. ישראל נהרג בחנותו.

ישראל היה בן כ- 38 במותו. הותיר אישה - צביה, שתי בנות - יעל ואורה, אחות - רחל, ואח - יצחק. הובא למנוחת עולמים בחלקה לכל הרוגי ההפצצה בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.

יום השבעה להפצצה הוכרז יום אבל על ידי הרבנות הראשית לישראל.

לזכר ההרוגים הוקמה אנדרטה בכיכר מיכאלס, ברח' המלך ג'ורג' פינת שד' בן ציון בתל אביב.