קורות חיים
בת חנה ושלמה. נולדה בשנת תרפ"ז (1927) בטבריה. רבקה למדה בבית-הספר היסודי בעיר, והיתה תלמידה טובה, חרוצה ומסודרת, אהובה על חבריה וחברותיה. המורים העריכו את תכונותיה והטילו עליה משימות אחראיות. בין היתר היתה ספרנית וניהלה את ספריית הכיתה. רבקה אהבה לצייר, וציוריה הנאים הרהיבו עין רואיהם.
בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו- תרצ"ט, בליל ח' בתשרי תרצ"ט (2.10.1938), חדרה כנופיית ערבים גדולה לשכונת קרית-שמואל בטבריה, ניתקה את קווי הטלפון והחלה במעשי הרג ושרפה. באותו לילה, שכונה מאז "ליל הדמים בטבריה", התארחו שלוש האחיות בבית שכנים, בית משפחת בן-אריה. הפורעים הערבים חדרו לבית, הכו ושרפו למוות את כל יושביו, ובהם את שלוש האחיות לבית לימר.
באותו ליל דמים נהרגו בטבריה 19 יהודים. כולם נטמנו בקבר אחים בעיר.
חוברת זיכרון בשם ליל ההרגה הוצאה לזכר החללים מטעם בית-הספר, שבו למדו חמישה מהנרצחים.
רשימה לזכרה של רבקה נתפרסמה בעיתון דבר.
ספריית "חמשת הקדושים" הוקמה בבית-הספר לזכר תלמידיו שנרצחו.