יוסף לואידור ז''ל

קורות חיים

בן משה. נולד בלודז', פולין הרוסית.

בצעירותו עלה לארץ-ישראל ועבד במקומות שונים כפועל חקלאי, בין היתר ברחובות ובעין-חי.

תמהוני, חולמני וביישן היה. גבוה, פניו יפים, שערו בלונדיני ועיניו שחורות. בשל מבנה גופו וכוחו הגופני (אף שצלע באחת מרגליו) הסתגל אל העבודות הקשות ביותר ; אך התבודדותו והעובדה, שאת השעות שלאחר העבודה הקדיש לכתיבה, הביאו עליו את לעגם של חבריו. בגלל יחסם זה של חבריו עזב את המושבות, נטש את עבודת החקלאות, עבר ליפו ועסק בספרות: כתנ סיפורים ומאמרי ביקורת קצרים, בעיקר על יצירות מן הספרות הכללית, וגם עסק בתרגומים ובהעתקת סיפורים - בין היתר בשביל ידידו י"ח ברנר.

כל עבודותיו פרנסוהו רק בדוחק, עד כי נאלץ לעזוב את בית-המלון של ליפשיץ שבו התגורר, ומשך זמן מה לן לילה-לילה במרתף הבניין של "הבונה" ליד פסי-הרכבת שבתל-אביב. ביום שוטט בשדות ועסק ברשימותיו, ועם חשכה חזר למרתף בהיחבא.

כשבא ברנר ליפו, לקחו תחת חסותו, והם גרו בבית משפחת יצקר שבפרדס, ליד השכונות הערביות שבין יפו למקווה-ישראל.דברי הביקורת שכתב הם קצרים ותמציתיים, אך מיטיבים לגלות את עולמו הרוחני. הוא בודק בעיקר את האידיאה, ובעיקר מבחינתה הסמלית-המשמעותית והאקטואלית. גיבורי סיפוריו והדמויות הספרותיות, שעליהם הוא מבכר לכתוב, אוהבים להתרחק מן החברה ולהתבודד בטבע. על תומס גלן, גיבורו של קנוט המסון בפאן, הוא כותב, כי הוא "מתבודד לא רק ביער. הוא מתבודד גם בדברו עם אנשים. מוזרה אבל גם נהדרה היא בדידותו, כבדידות אותו אלון העומד לבדו בערבה, אינו עוסק נאחד מעסקי בני-ארם, אינו שואף בצע, הוא חופשי כעוף השמים...". לא פלא שנמשך גם לדמותו של רובינזון קרוזו, שבו ראה סמל לאדם, היודע לעזור לעצמו חרף כל הקשיים שיוצרת הבדידות.

כן כתב סיפורים היסטוריים, מחזות היסטוריים מתקופת המקרא ושירים. ידוע גם שכתב רומן מחיי הערבים ; אולם רבים מכתביו אבדו. את סיפוריו על הווי העלייה השנייה פרסם בעיתונים הצפירה, השילוח, התורן, הפועל הצעיר ועוד.

כאשר פרצו הפרעות ביפו, ביום כ"א בניסן תרפ"א (1.5.1921), התנפלו ערבים על בית יצקר ורצחו את ששת יושביו. יוסף היה אחד הנרצחים, אך גופתו לא נמצאה.

בקבר-האחים א' שבבית-הקברות הישן בתל-אביב נקבע ציון לזכרו.

בשנת 1976 כונסו סיפוריו של יוסף, ואת המבוא "לתולדותיו ולדמותו" כתב דב לנדאו.

רשימות על חייו ודמותו פורסמו בספרים חולמים ולוחמים, שרשים וצמרות ולכסיקון האישים של ארץ-ישראל.