קורות חיים
נולד ביום כ"ב בניסן תרכ"ז (1867) באוקנה, רוסיה. אביו של יהודה קנה את השכלתו הרחבה בכוחות עצמו, שכן הוריו היו עניים מרודים. ברבות השנים היה לסוחר תבואה ומבוסס מבחינה כלכלית. יחד עם אשתו בת-שבע התיישב בעיר אננייב, שם הקים טחנת-קמח ומשק-הלב. ביתם היה בית ציוני פתוח לרווחה. צעירי העיירה היו מתכנסים בו למעין חוג ספרות, ויהודה היה קורא בפניהם דברי שירה ברוסית ומתרגמם במקום ליידיש. כל הפעילות הציונית בעיר התנהלה בביתם, ובת-שבע היתה פעילה בהקמת בית-ספר יהודי במקום. מתוך הכרה ואהבה לחי היו בני המשפחה צמחונים. כן שמרו על השבת ועל החגים היהודיים, אף שלא היו דתיים במיוחד.
כאשר החליטו בני-המשפחה לעלות לארץ-ישראל, עלו תחילה הבנות הבוגרות, אחריהן עלו אם המשפחה ושני הבנים, ואילו יהודה נשאר מאחור כדי לחסל את העסקים. מלחמת העולם הראשונה קטעה את תוכניותיו, והוא הצליח להגיע ארצה רק בתום המלחמה על-גבי האונייה "רוסלן" - האונייה הראשונה שהגיעה ארצה.
עם בואו רכשו בני-המשפחה בית גדול ומבודד בין פרדסי יפו והקימו בית שבו התגוררו גם אנשים שלא מבני המשפחה. יהודה ובנו אברהם עבדו ברפת ושיווקו את החלב ל"תנובה" בתל-אביב.
בפרעות תרפ"א מצאו מקלט בביתם המבודד צבי שץ והסופר י"ח ברנר.
ביום כ"ד בניסן תרפ"א (1.5.1921),התנפלו פורעים ערבים על הבית, ולמרות התגוננות הגבורה של יושביו רצחו הערבים את כל יושבי הבית.
יהודה הובא למנוחת-עולמים בקבר אחים ליד בנו וחבריו בבית-העלמין הישן ברחוב טרומפלדור בתל-אביב. השאיר אישה, שתי בנות ובן.
מאמר לזכרו הופיע בעיתון דאר היום. על הירצחם של דיירי הבית נכתב בשבועונים הפועל הצעיר וקונטרס ובספרים חולמים ולוחמים, החצר והגבעה וספר האישים.