יוסף יעקבי ז''ל

קורות חיים

נולד בשנת 1897 בחבל מינסק, רוסיה.

התמחה בגידול עצי-פרי והקים את ביתו בנהלל. יוסף שאף מנעוריו להיות חקלאי בארץ-ישראל, והכשיר את עצמו לכך כשכיר בחווה, שהיתה בהנהלתו של האגרונום היהודי אטינגר. יוסף התכונן לעלות ארצה יחד עם אנשי העלייה השנייה, אולם כיוון שחשב שאין הוא מוכן לכך מבחינה מקצועית, נסע לארצות-הברית והשתלם בחקלאות מודרנית. הוא השתקע במדינת קליפורניה והתמחה בגידול עצי-פרי.

בשנת 1918, מיד עם תום מלחמת העולם הראשונה, הגשים את מטרתו ועלה לארץ-ישראל. עם בואו נתמנה כמדריך בענף גידול עצי-פרי בבית-הספר החקלאי "מקווה ישראל". רעיון מושב העובדים החל אז למצוא לו חסידים, ויוסף וכמה חברים לעבודה הצטרפו לגרעין, ששם לו כמטרה להקים מושב עובדים. לאחר שנשא לו לאישה את שולמית פפר, חברת "השומר הצעיר" שעבדה במטבח "מקווה ישראל", היה בין הראשונים שעלו על גבעת מעלול וקראו ליישובם "נהלל". שם הקים לו משק מעורב, ובו רפת, פלחה ומטע עצי-פרי.

בנהלל נולדו לזוג בן ובת. כשאר חברי המושב היה יוסף חבר ב"הגנה" ועסק בפעילות שמירה והגנה. יוסף היה אדם צנוע ונחבא אל הכלים, אך ככל יכולתו תרם את חלקו להתפתחותו של המושב. כך, למשל, עשה במו-ידיו את הרהיטים הראשונים למטבח המשותף שהוקם באוהל רחב-ידיים.

ביום 23.12.1932 זרקו מרצחים פצצה לביתו, והוא נפצע קשה. בכפר הערבי הסמוך ספריה (צפורי) התארגנה כנופיה ערבית בראשות השייח עזאלדין אל-קאסם, ששמה לה למטרה להרוג יהודים. בפסח תרצ"א רצחו אנשי הקבוצה שלושה מחברי משק יגור, וכן ביצעו מקרי רצח בבלפוריה ובכפר-חסידים.

אור ליום כ"ד בכסלו תרצ"ג זרקו אנשי הכנופיה פצצה לצריפו של יוסף יעקבי. מההתפוצצות נפצעו קשה האב יוסף ובנו דוד. השניים הובאו לבית-החולים "הדסה" בחיפה. הבן מת מפצעיו למחרת, האב יוסף נפטר לאחר מספר ימים, ביום כ"ח בכסלו תרצ"ג (12.1932 27).

יוסף הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהלל.

סיפור הרצח ותולדות חייו של יוסף מובאים בספרים "אדם ואדמתו", "נהלל נהלל - התהוותו, דרכו, פעלו" ו"יזכור".