תפריט נגישות

מאיר גנין ז''ל

בן פתום ודוד
נולד בתרנ"ט, 1899
התגורר בירושלים
נהרג בפעולת איבה
בי"ח בניסן תר"פ, 6/4/1920
מקום אירוע: ירושלים
הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הזיתים
אזור: ח"ק פרושים, גוש: אמצעי 2, חלקה: ג, שורה: ס2
הותיר: משפחה
מאיר מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 2

קורות חיים

בן דוד ופתום. נולד בשנת תרנ"ט (1899). ילד שני במשפחתו, אח של מרדכי, נסים ורחל.

מאיר נולד בתוניסיה, כשהוריו היו בדרך לעלות לארץ ישראל. גדל והתחנך בעיר העתיקה בירושלים.

בשנת 1914, סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדרשו תושבי הארץ להפוך לנתיני האימפריה העות'מאנית והצעירים – ערבים כיהודים - נדרשו ליטול חלק במאמץ המלחמתי ולהתגייס לצבא העות'מאני. צעירים אשר סירבו להתגייס נלקחו בעל כורחם. משפחת גנין, ברצונם לשמור על נתינותם הצרפתית, נאלצו להגר למצרים ושם שהו בקרב קהילת גולי ארץ ישראל באלכסנדריה. בשנת 1917, בעת שהותם במצרים, נולדה בת הזקונים רחל.

בשנת 1919 חזרה המשפחה לארץ, לירושלים. מאיר החל לעבוד במשרדי ממשלת המנדט.

בחול המועד פסח תר"ף התחוללו פרעות בירושלים, כאשר לעיר הגיעו ערבים רבים בדרכם לחגיגות בנבי מוסא בואכה יריחו. בהגיעם לשער יפו השמיעו מנהיגיהם דברי שטנה והסתה נגד היהודים. ההמון המוסת החל להתפרע, להכות ביהודים ולבזוז את רכושם. בפרעות אלו הוכו ונפצעו בידי מתפרעים למעלה מ-200 יהודים בעיר העתיקה ובשכונות העיר החדשה, וכן נחרבו ונשדדו בתי מגורים, בתי כנסת וישיבות.

ביום י"ח בניסן, פסח תר"ף (6.4.1920), כאשר עבר מאיר ליד בניין המשטרה בחומת העיר העתיקה, ה"קישלה", נורה בידי שוטר ערבי ששמר ליד הבניין. לאחר שהתמוטט, התנפלו עליו ערבים והיכוהו מכות רצח. למרות פצעיו נאבק עמם בשארית כוחותיו, עד שמת.

בן 21 במותו. מאיר הובא למנוחת עולמים עם שאר קורבנות אותו יום בקבר-אחים בהר הזיתים בירושלים. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

בנו הבכור של אחיו מרדכי ובנה של אחותו רחל נקראו על שמו.



---בשנת 2022 נוספו לקורות החיים מידע ותמונת החלל בזכות מחקר של ארגון המתנדבים "לתת פנים לנופלים". למידע נוסף ראו https://latetpanim.org.il/

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי