קורות חיים
בן מלה וזאב (וולף). נולד בשנת תר"ם (1880) במוינשט, מולדבה שברומניה. בהיותו בן שנתיים עלה עם הוריו לארץ-ישראל.
הוריו היו בין מייסדי המושבה הגלילית ראש-פינה. יצחק למד בבית-הספר במושבה, המשיך לעבוד במשק הוריו, ונטל חלק בפעולות התרבות במושבה.
הוא נשא לאישה את מינה לבית סאחין, ממתיישבי סאחם ג'ולן שבחורן, שנאלצו לנטוש את מושבם ולהתנחל ביבנאל. בהשפעת אשתו נטש יצחק את ראש-פינה והשתקע ביבנאל. יצחק ידע ערבית והיה מומחה בכלי-נשק, ולכן נבחר להיות הממונה על השמירה במושבה, שבוצעה אותה עת על-ידי ערבים וצ'רקסים, תושבי הכפרים הסמוכים. כל אותה עת המשיך יצחק וטיפח את משקו החקלאי בעזרת בנותיו ובנו.
לאחר שהוקם ארגון "השומר", החליט יצחק למסור את השמירה על יבנאל לחברי "השומר". השומרים הערבים לא קיבלו זאת בשתיקה, והחליטו לנקום בו. ביום כ"ט באייר תרס"ט (20.5.1909), כאשר יצא לעבד את אדמתו, הותקף מן המארב ונרצח.
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ביבנאל. השאיר אישה בהיריון, שתי בנות ובן. בתו, שרה, נולדה לאחר מותו.
שמו מונצח בספרים "השומר", "ראש-פנה בת מאה", "כפר תבור" ו"פרקים בתולדות הישוב".