קורות חיים
בת סבינה וניסן. סלה נולדה ביום ט' בחשוון תרס"ג (9.11.1902) בחודורוב, גליציה המזרחית, למשפחה מסורתית וציונית - סבה מצד אביה, ר' משה זוננשיין, היה עסקן ציבורי ידוע בגליציה, ואביה חכר יערות וסחר בעצים ותבואות.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה עקרה המשפחה לווינה, ושם למדה סלה בבית הספר התיכון ובפדגוגיון העברי. אחיה, ד"ר צבי זוהר - ממייסדי תנועת "השומר הצעיר", פעיל בהקמת רשת בתי הספר העבריים "תרבות" בפולין, ולימים ממייסדי המוסד החינוכי במשמר העמק - קירב את לבה לציונות וללשון העברית. בצד לימודיה בפדגוגיון השתלמה בסיעוד רפואי ובטיפול בתינוקות ולמדה את מלאכת התפירה. כן הצטרפה לתנועת "תכלת לבן" והתכוננה לעלות לארץ ישראל, אבל חולייה של אימה עיכב אותה.
בשנת 1928 עלתה לארץ. תחילה עבדה כאחות במוסד החינוכי בבן-שמן, ואחר-כך עברה לקיבוץ שריד. באביב 1931 באה לבן-שמן כדי לעזור לאחותה הצעירה, שהיתה אז בחודשי הריונה האחרונים.
ביום י"ג בתמוז תרצ"א (28.6.1931) יצאה סלה לטיול ברגל עם ידידה יוחנן שטל מתל אביב לכיוון השרון. בדרך הותקפו השניים על-ידי חמישה בדואים. הם אנסו את הנערה, ואחר-כך רצחו אותה ואת ידידה.
נסיבות מותם של השניים נתבררו רק לאחר כחצי שנה, ביום ד' בכסלו תרצ"ב (14.11.1931), כשנתגלו גופותיהם בחולות סמוך לסידנא עלי שליד הרצליה.
חמשת הבדואים נתפסו והועמדו לדין.
שני החללים הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בתל אביב.
סלה הייתה בת 29 במותה. הניחה הורים, שני אחים ואחות.