ישראל פרידמן ז''ל

קורות חיים

ישראל, בן מרדכי ומרים, נולד בכ"ה בניסן תרפ"ז (27.04.1927) בטרנסילבניה שברומניה, בעיירה אורשול נואו. אח ליעקב צבי.

הוא גדל ולמד ברומניה. אחרי שעבר את השואה עלה לארץ ישראל בשנת 1946.

עם עלייתו, בימי המנדט הבריטי בארץ, התנדב למשטרת היישובים העבריים ושירת כנוטר. במלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 בחטיבת גבעתי והשתתף בליווי שיירות לירושלים הנצורה. הוא נלחם בכל קרבות הדרום והנגב. היה בין מגיני כפר אוריה, השתתף בקרב נגבה ובכיבוש אזור תל-נוף ובית דראס. במבצע יואב נפצע בקרב במשלט איבדיס ומאז היה נכה צה"ל.

ישראל היה אמיץ לב ולא ידע פחד. הוא זכה בארבעה אותות מופת ממשרד הביטחון: אות המשמר, אות ההגנה, אות הקוממיות ואות עלה, אותם ענד בגאווה.

ישראל, שהתגורר בפרדס חנה, היה נשוי ללאה ואב לארבעה: מרדכי, בועז, יואב וענת. היה מסור למשפחתו ולעמו והאמין בדו-קיום בין ערבים ליהודים. מאז מלחמת ששת הימים (יוני 1967) התפרנס מהובלת פועלים מהשטחים למקומות עבודה בישראל בטיולית שברשותו.

ביום שלישי כ"ה באייר תשל"ה (06.05.1975), בשעות אחר הצהריים, יצא ישראל לנסיעה שגרתית בטיולית. הוא הוביל פועלים חזרה לביתם באזור ג'נין ממקום עבודתם בחיפה. כשהגיע לתחנתו האחרונה, הכפר מיתלון, סובב את הטיולית ויצא בדרכו צפונה. כעשרה קילומטרים דרומית לג'נין המתינו לו שני מחבלים, שכנראה הכירו את מסלול נסיעתו, ופתחו לעברו באש. ישראל נפגע מהירי, ונהרג.

בן 48 במותו. ישראל הובא למנוחות בבית העלמין בפרדס חנה. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ואח.