עדנה מור אבני ז''ל

קורות חיים

עדנה, בת מאיר ויולי אבני, נולדה בט"ז באלול תש"ו, (11.09.1946), בקיבוץ שמיר. התחנכה בבית הספר המשותף לקיבוצה ולקיבוץ עמיר. היא גדלה בין חבריה לקבוצת רימון, שקטה ועצורה, הולכת עם כולם ובכל זאת במשעולה שלה. תמיד חיפשה ביטוי אישי במלאכה, באמנות ובשירה.

הייתה בת מסורה להוריה, חברה בכירה ואוהבת לדורית, לתרצה ולנעמה - אחיותיה.

עדנה הייתה קטנת קומה, שברירית ויפה מאוד. החברים בקיבוץ סיפרו שכל מה שעשתה, תמיד עשתה בשקט ובנועם. מאורגנת ומחושבת, הייתה פעילה בוועדת התרבות בקיבוץ ובמסגרתה ארגנה מסיבות וקישטה. היא פעלה רבות, אך בלי להתבלט. אהבה לשיר ולפזם בכל הזדמנות. היה לה קול ערב ונעים מאוד לאוזן.

עדנה השתלבה בהצלחה בכל מקום שעבדה בקיבוץ. הקרינה חן, שלווה, שקט וביטחון. תמיד אפשר היה למצוא אותה אוחזת בספר. הייתה בעלת עולם פנימי עשיר, ובעלת יכולת לקשור בקלות קשרים עם אורחים, שהגיעו מהחוץ לקיבוץ.

לאחר השחרור מהצבא, נישאה עדנה ליעקב מור והקימה משפחה בקיבוץ. הייתה אם לרביב, ובהריון בעת הפיגוע. היא עבדה במכוורת של הקיבוץ. במקביל למדה ספרות, והתכוונה לעסוק בטיפוח החן של נשות המשק.

עם היותה נעימת הליכות וידידותית, ידעה היטב לשמור על פרטיותה גם בתוך הקבוצה. עדנה אף הרחיקה בחיפושיה אחרי פרטיות, עת יצאה עם בעלה יעקב ורביב בנם לשנת חופש. כשבחרו לשוב לקיבוץ, הייתה שלווה ונעימה כהרגלה, אך גם בשלה ושלמה יותר. בתבונת כפיים ובנועם הליכותיה התחבבה על כל מי שבא במחיצתה, בעבודה ובחברה.

ביום חמישי בבוקר, כ"ג בסיוון תשל"ד (13.06.1974), הגיעה חולייה בת ארבעה מחבלים לקיבוץ שמיר. המחבלים נכנסו תחילה לבית האריזה של המכוורת, שהיה המבנה הקיצוני בקיבוץ, שם שהו שתי חברות המשק, עדנה מור ושושנה גלילי. הם ירו ורצחו את שתיהן במקום.

משם המשיכו המחבלים לתוך שטח הקיבוץ. על השביל המוביל מחדר האוכל למכוורת, ירו בקבוצה של חברי משק שהיו בדרכם חזרה מחדר האוכל לעבודה. מהיריות נפגעה ג'ודי סינטון, מתנדבת מניו-זילנד, ונהרגה.

חברי קיבוץ שמיר, ששמעו את היריות, התארגנו וירו חזרה לעבר המחבלים. במהלך הקרב נהרגו כל ארבעת המחבלים.

עדנה הייתה בת 28 במותה. הותירה בעל ובן, הורים ואחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שמיר.

בקיבוץ הופקה חוברת, "שחורים פרחי הצוף", לזכר שלוש הנרצחות. ליד בריכת השחייה ניטעו שלושה ברושים לזכרן. אביה של עדנה מור יצר אנדרטה לזכר הנרצחות, המוצבת ליד אולם הספורט בקיבוץ.