קורות חיים
מיכל (מיקי), בת יונתן ואיידה, נולדה בט"ז באלול תשי"ג, (27.08.1953), בבאר-שבע.
מיכל גדלה במושב אורות. היא למדה בבית הספר היסודי מבואות, והמשיכה לתיכון אזורי באר טוביה, שם סיימה את לימודיה בהצטיינות.
כילדה ואחר-כך כנערה הייתה מלאה חדווה וסקרנות. הייתה בה שמחת חיים רבה. היא אהבה את הארץ וטיילה בכל פינותיה. מילותיה של המשוררת רחל כאילו נכתבו עליה: "לא שרתי לך, ארצי, ולא פיארתי שמך בעלילות גבורה... רק שביל - כבשו רגלי...".
בתום שירותה הצבאי פנתה ללימודי פיזיותרפיה בבית חולים אסף הרופא, כדי להכשיר את עצמה להגיש עזרה לזקוקים למרפא. שאיפותיה וחלומותיה נגדעו כמה חודשים לאחר תחילת הלימודים.
במוצאי שבת י"ח בשבט תשל"ד, (09.02.1974), נסעה מיכל ביחד עם החבר שלה מקיבוץ כפר בלום להחזיר חייל למחנהו ברמת הגולן. בדרכם חזרה נתקלו במארב מתוכנן בסמוך לקיבוץ שניר. מחבלים ירו לעבר רכבם טיל בזוקה, שפגע והרג את מיכל במקום.
מיכל הייתה בת 20 במותה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בבאר טוביה.
בחצר משק הוריה במושב אורות הוקמה גלריה לזכרה, "בית מיכל", בה מציגים אביה יונתן ואחותה מירה עבודות אמנות.
הספרייה במושב אורות קרויה על שמה, וכך גם הספרייה האזורית באר טוביה, במרכז התרבות שליד בית הספר התיכון בו למדה.