נחמה לובוביץ אמיתי ז''ל

קורות חיים

נחמה, בת משה וחנה אמיתי, נולדה בי"ג באייר תרצ"ד, (28.04.1934), בתל אביב. למדה בבית-הספר היסודי נס ציונה, בבית-הספר התיכון עירוני א' וסיימה סמינר למורות על-שם לוינסקי.

בשנת 1954 נישאה לשאול לובוביץ ולזוג נולדו שני ילדים: אורנה ויצחקי. נחמה עבדה כמורה במשך למעלה מ- 30 שנה בבית-הספר דוד ילין בהדר יוסף, עד ליציאתה לפנסיה מוקדמת. היא העמידה דורות רבים של תלמידים. דרכי החינוך שלה היו דרכי נועם. היא לא רק תרמה להעשרת ידיעותיהם של תלמידיה, אלא לפיתוח עולמם הרוחני והחוויתי. נחמה אהבה ילדים, כמו שאהבה בני אדם בכלל בכל גיל ומכל מוצא.

לאחר פרישתה הרבתה לצאת להשתלמויות ולקורסי העשרה ולעסוק בתחביבים. הייתה אישה אינטלגנטית מאוד, בעלת ידע רב בתחומים רבים. היא, למשל, דיברה אנגלית מצוינת, אך לא הסתפקה בכך וביקשה להוסיף ולשפר. בנסיעתה האחרונה הייתה בדרך לשיעור אנגלית נוסף.

"נחמה הייתה אדם פשוט במובן הרגיל והנפלא ביותר של המילה", אמר עליה אחיה יוסי, "אנושית ללא שמץ התנשאות. היא חיבבה אנשים, אהבה לשוחח עימם ולהיות שותפה לשמחות ולמצוקות שלהם. תמיד מצאה את המלה החמה, האוהדת והמעודדת עבור כל אדם". אוהביה סיפרו שייחודה של נחמה היה בעובדת היותה אישה עממית, חמה ואוהבת, המתייחסת בכבוד לכל בן אנוש.

לאחר שנים של חלומות, תקוות ומאמצים רבים, עברה להתגורר עם שאול, בעלה, בבית חדש בשיכון דן. הבית עמד על מקום בית הוריה של נחמה. היא הספיקה ליהנות מהבית רק שנה וחצי. הבית מהווה מצבת זיכרון לטעם הטוב ולחוש האסתטי שלה.

ליבה של נחמה היה גדוש באהבה לבני משפחתה. היא ציפתה להולדת נכדתה הראשונה, אותה לא זכתה להכיר.

ביום שני כ"ו בתמוז תשנ"ה, (24.07.1995), בשמונה וחצי בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען בתוך אוטובוס בקו 20 (מקרית עתידים לשוק הכרמל בתל אביב) שעבר ליד הבורסה ברמת גן, בצומת עלית. חמישה נוסעים נרצחו במקום, נוסע אחד נפצע קשה ומת כעבור יומיים ועשרות נפצעו. בין ההרוגים הייתה נחמה, שהייתה בדרכה לאוניברסיטה, לקורס באנגלית.

נחמה הייתה בת 61 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בתל אביב.