קורות חיים
יחזקאל, בן יעקב וג'ורג'יה, נולד בשנת תש"ד, (1944), בבצרה, עיראק. הבכור בין עשרה אחים ואחיות. בהיותו ילד בן שבע, בשנת 1951, עלתה המשפחה לארץ. למד בבית ספר עציון בבני ברק, ובישיבת כפר בתיה.
יחזקאל התגייס לחטיבת גולני, שם שירת כלוחם. לאחר השחרור החל ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ובמקביל עבד בקמ"ג בדימונה.
יחזקאל היה בן מסור. הוא חסך מכספו על מנת לרכוש מוצרים, שייטיבו את חיי הוריו. פעם הוא קנה להם מקרר, ופעם אחרת מכונת כביסה. הוא עצמו ניהל יומן, שמתוכו עולה תמונה של צעיר בעל מודעות עצמית גבוהה, שמחפש בעקביות את הדרך לאושר ומתלבט איך לבנות את חייו, כך שיזכה בשלווה ובשמחת חיים.
זמן קצר קודם לאסון החליט לצאת לחופשה ממקום העבודה ולמכור את רכבו, על-מנת לממן לימודי ראיית חשבון באוניברסיטת תל אביב.
בז' בחשוון תשל"א, (06.11.1970), חלף יחזקאל בתחנה המרכזית בתל אביב, כשרימון יד, שהונח בפח אשפה ליד אחת המסעדות, התפוצץ. הוא נפצע אנושות מהפיצוץ ופונה לבית-החולים, כשהוא אוחז בזר פרחים גדול אותו רכש מספר דקות קודם לכן. כעבור זמן קצר, יחזקאל נפטר מפצעיו על שולחן הניתוחים בבית-החולים.
בן 26 במותו. יחזקאל הותיר הורים ואחים. הובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול, בתל אביב.