ציפורה סבאג ז''ל

קורות חיים

ציפורה, בת מאיר ושמחה, נולדה בשנת תשי"ט (1959) בארפוד, מרוקו. ילדה חמישית להוריה, אחריה נולדו עוד 6 ילדים. "מהרגע שנולדה ציפורה החל המצב הכלכלי להשתפר פלאים", סיפרה האם, "לאביה הייתה חנות לבדים והמכירות עלו בצורה מדהימה ללא הסבר, כלומר עם הסבר מיוחד - 'ילדת המזל' ציפורה הגיחה אל העולם שלנו".

סמוך לשבועות תשכ"ב (מאי 1962) עלתה המשפחה לישראל, לבית שאן. כבר בגן המקומי התגלתה ציפורה כילדה אינטליגנטית, בעלת כושר קליטה והבנה מהירה, חושים חדים ואנרגיה מיוחדת. כשהגיעה לבית ספר פיתחה כושר מנהיגות יוצא דופן, ומדי יום בשובה מהלימודים הייתה מכנסת את ילדי הבית והשכונה ומעבירה להם את שלמדה, ממש כמו מורה.

באותן שנים היו הוריה של ציפורה נתונים בקשיי קליטה, והיא ליוותה אותם, כמו גם את השכנים, בכל סידוריהם, במשרדי ממשלה, בנקים וכו', ושימשה מתורגמנית. כן הרבתה לעזור לאביה בחנות הכלים שפתח בעיירה, דאגה לסדר וארגון בחנות ואף הופקדה על ניהול החשבונות והסחורות.

לציפורה הייתה משיכה חזקה למוזיקה, משחק וריקודים. כאשר השכנה היחידה שהייתה בעלת טלוויזיה סירבה לארח אותה, היא נתקפה עצבות עד שאביה האוהב קנה טלוויזיה לבית, וציפורה החלה לפתח את אהבתה למוזיקה ולמשחק והייתה לכוכבת השכונה, ול'ממונה על התרבות'. הזמרות האהובות עליה היו רבקה זוהר, שושנה דמארי, אילנית ועוד.

בית שאן באותם ימים הייתה עיירה בהתהוות, וציפורה הרגישה מעין שליחות טבעית לעזור בכל תחום שיכלה. כך עזרה בנקיונות בבית ובחנות, עזרה בשיעורים לילדים בבית ובשכונה ועוד מטלות רבות, הכולבאהבה ובמסירות אין קץ והכול ביוזמתה האישית. ככל שגדלה ציפורה גדלו כישוריה וכשרונותיה, ובהיותה בת עשר שנים מינתה אותה המורה לעוזרת אישית, והטילה עליה להעביר שיעורי חונכות לתלמידים חלשים. וכך, בעודה ילדה קטנה, נשאה ציפורה אחריות ומטלות כשל אישה ואם במשרה מלאה.

בשנת 1970 הייתה בית שאן, בשל מיקומה הגיאוגרפי, ליעד להתקפות קטיושות מירדן. כמעט מדי יום היו הפגזות, והחיים התנהלו בין הבתים למקלטים. את צלילי המוזיקה והריקודים החליפו צלילי הסירנות והמגפונים של אנשי המשטרה, שסבבו בין השכונות להזהיר מפני הפגזות. ביומיים הראשונים של חודש יוני 1970 נהרגו שתי נערות בבית שאן מנפילת קטיושות.

ביום רביעי כ"ח באייר תש"ל (03.06.1970), לאחר שציפורה הובילה את תפילת הבוקר בבית הספר "תחכמוני" בו למדה, היא נתבקשה ע"י מורתה לקחת את סידורי התפילה לכיתה ולהביא את ספרי הלימוד למקלט, שם התנהלו הלימודים. בהגיעה לצריפים בהם שכנו הכיתות פגעה במקום קטיושה, וכל הצריפים החלו לבעור. ציפורה ניסתה להימלט אך נעלה נתפסה בזווית השולחן. תלמיד שנזדמן למקום נפצע בעת שניסה לעזור לה, וכעבור שניות ספורות ציפורה מתה.

ציפורה הייתה בת 11 שנים במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין בבית שאן.

שנתיים לאחר מות ציפורה נהרג אחיה יעקב בתאונה בעת שירותו הצבאי. בחודש מאי 1989 נפטר אבי המשפחה, אחרי סבל רב ומחלות ממושכות שפקדו אותו מאז מות ציפורה.

"נזכור אותך לעד ציפורה", כותבים בני המשפחה, "כפי שאבא תמיד ראה בך ילדת המזל שלו, ילדת האהבה והשמחה של כולנו.

יהי זכרך ברוך, אהובתנו".