חנוך מילביצקי ז''ל

קורות חיים

חנוך, בן שבתאי והנריטה, נולד בד' באב תרע"א (29.07.1911) בברלין, גרמניה. שם גדל והתחנך.

חנוך הצליח לסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת ברלין למרות ההגבלות הקשות שהוטלו על סטודנטים יהודים בגרמניה הנאצית. בגיל 25 קיבל תואר דוקטור והחל לעבוד בבית החולים של ברלין.

בסוף שנות השלושים עלה לישראל. הוא הצטרף לסגל בית החולים הדסה בירושלים. הוכר מיד כאחד מטובי הרופאים הצעירים של בית החולים. התקדמותו הייתה עקבית ומהירה. תחילה שימש רופא-בית ומאוחר יותר כעוזר לראש המחלקה הכירורגית. בתקופת מלחמת העצמאות היה בשירות פעיל, ועמד בראש השירותים הכירורגים.

בתום המלחמה נתמנה חנוך לרופא הראשי במחלקה הכירורגית של הדסה. הוא הקדיש מאמצים שווים להתמחות מקצועית מתמדת בכירורגיה וטיפול מסור בחוליו, לצד מחקר מדעי והוראה. עם פתיחת בית הספר לרפואה המשותף לאוניברסיטה העברית ולבית החולים הדסה, היה לאחראי על הוראת הכירורגיה לסטודנטים.

בראשית שנות החמישים יצא לארצות הברית, שם עבר השתלמות בניתוחי לב וחזה. באמצע שנות החמישים יצא להשתלמות נוספת באירופה. כשחזר היה לראש המחלקה לניתוחי חזה, לב וכלי דם.

פרופסור חנוך מילביצקי היה חלוץ ניתוחי הלב בישראל. היה הראשון בישראל לבצע ניתוח לב סגור, ותחת ניהולו נערך גם ניתוח הלב הפתוח הראשון בישראל. במחלקתו, ששמה יצא למרחוק, נותחו גם תושבים מארצות שכנות, כמו ירדן ופרס.

היה חבר פעיל בארגונים מדעיים ישראלים ובינלאומיים. חבריו לעבודה סיפרו עליו: "הוא היה הרבה יותר מאשר מנהל מחלקה. הוא היה יועץ, חבר ואדם אינטלקטואלי ורגיש, שאפשר היה לשוחח אתו על נושאים מגוונים החל בפוליטיקה וכלה באמנות ומוזיקה".

חנוך היה נשוי לעליזה ואב לאריאל, שפנה אף הוא לרפואה, ולגדעון, שתחום עיסוקו כלכלה וסטטיסטיקה.

בשנת 1969 יצא חנוך לשנת שבתון בארה"ב. הוא הוזעק לשוב ארצה באמצע השנה בשל קשיים שהתעוררו בהפעלת תוכנית ההשתלות בבית החולים. לאחר שיישב את הבעיות, חזר לארה"ב.

בסיום שנת השבתון, בדרכו לארץ, שינה חנוך את תכנית טיסתו המקורית כדי להקדים את שובו. בשבת, ט"ו באדר א' תש"ל (21.02.1970), עלה בצהריים לטיסת סוויסאייר מספר 330, שיצאה מנמל התעופה בציריך לנמל התעופה בלוד. על המטוס היו 47 נוסעים ואנשי צוות. כ- 20 דקות לאחר ההמראה התפוצץ מטען חבלה, שהוחדר ע"י מחבלים לתוך תא המטען של המטוס. המטוס צלל לעבר הקרקע והתרסק על אדמת שוויץ. כל נוסעיו, בהם 14 ישראלים, ניספו.

פרופסור חנוך מילביצקי היה בן 59 במותו. הותיר אישה ושני בנים. הוא הובא למנוחת עולמים בהר המנוחות בירושלים, בקבר אחים לקרבנות המטוס בגוש 1 בחלקה 1 (כיום - חלקת הפרסים).