זאב פרידמן ז''ל

קורות חיים

זאב, בן שלמה וחנה, נולד בי"ט בסיון תש"ד (10.06.1944) בפרוקופייסק, רוסיה. עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1960, והתחנך בתיכון עירוני א' בחיפה.

בהמשך למד חינוך גופני בוינגייט ושימש כמורה לחינוך גופני בבית ספר ביאליק בעכו, ובבית ספר הפלמ"ח בכרמיאל.

זאב אהב לצלם. הוא הרבה לטייל על אופניים ברחבי המדינה. היה אדם טוב לב, שסביבו תמיד התקבצו המוני חברים. אהב מאוד ילדים, והתנדב להדריך ילדים במועדוני נוער.

אהבתו של זאב לספורט החלה כבר בגיל צעיר. בתחילה התאמן התעמלות מכשירים ועשה בתחום חיל. הוא זכה באליפות ישראל בקפיצה על סוס ובהתעמלות טבעות. לאחר מכן פנה להרמת משקולות.

זאב היה אלוף ישראל בהנפת משקולות למשקל "תרנגול" במשך שבע שנים, והתאמן במסגרת קבוצת הפועל קריית חיים. בשנת 1969 זכה במקום השביעי באליפות העולם בווארשה ובמדליית ארד בתחרויות אסיה, שנערכו בפיליפינים. מינכן הייתה האולימפיאדה הראשונה בה השתתף.

לפנות בוקר כ"ו באלול תשל"ב, (05.09.1972), פרצו מספר מחבלים לבניין בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן. המחבלים התפרצו לאחד החדרים בו שהו שישה ישראלים ודרשו מהם להראות להם חדרים נוספים, בהם ישנו אותה עת ספורטאים ישראלים. הנחטפים הצביעו על חדר נוסף בו שהו שישה ישראלים, בהם גם זאב. המחבלים נכנסו פנימה ודרשו מכל הקבוצה להתלוות אליהם. בעודם יורדים במדרגות ניסו שניים מהישראלים להימלט. אחד, משה וינברג, נרצח בירי והשני הצליח להימלט לחופשי.

בין המחבלים, שהחזיקו כעת 10 בני ערובה, לבין הרשויות הגרמניות נפתח משא ומתן מתיש, שנמשך יום שלם. במהלכו רצחו המחבלים בירי חטוף נוסף, מרים המשקולות יוסף רומנו.

בסופו של היום הוסכם שבני הערובה ביחד עם המחבלים יועברו במסוקים לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו במטוס. כל תשעת בני הערובה הועלו על שלושה מסוקים, שנחתו בנמל התעופה הצבאי, שם נעשה ניסיון חילוץ כושל על-ידי הצבא הגרמני. במהלך הניסיון רצחו המחבלים את כל תשעת בני הערובה, בהם זאב.

זאב היה בן 28 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.

הוריו הקימו לזכרו אנדרטה מעל בית הפועל קריית חיים, באולם הספורט בו נהג להתאמן.