קורות חיים
ליאור, בן יעקב ומרים, נולד בט"ו באלול תשל"ג, (12.09.1973), בירושלים.
"הוא היה תינוק סקרן, חייכן, ביישן ואפילו פחדן", סיפרו הוריו. "הביטחון העצמי שלו גדל עם הגיל והוא הפך לילד חובב חברה, כדורגל, ציפורים, סיפורים וכלי עבודה. בילדותו, הבית היה מלא תמיד קרשים, ברזלים ומסמרים שאסף". בגיל 10 עבר עם משפחתו לנתניה לכמה שנים, ושם גילה את הים ורכיבה על סוסים. בגיל 12 סיפר להוריו בביישנות על חברתו הראשונה.
זמן מה לאחר בר המצווה שלו, ליאור קיבל במתנה אורגן חשמלי, ומאז המוזיקה הפכה למרכז חייו. בשעות הפנאי שלו הוא האזין למוזיקה, ניגן, שר והקליט את עצמו. במסיבת הסיום של כיתה ח' הופיע וניגן לפני הקהל.
ליאור למד בחוות הנוער הציוני, אך לא אהב את הלימודים. לעומת זאת, התלהב מחיי החברה בבית הספר ומהטיולים. מרים, אימא של ליאור, זוכרת בית מלא בחברים, טלפון שאינו מפסיק לצלצל, מוזיקה וחבר'ה, שמתבדחים ביחד עד אור הבוקר.
ליאור חלם להיות תקליטן והכין ביחד עם שני חבריו כרטיסי ביקור, בהם כינו עצמם תקליטני THE BEST. הוא חלם להוציא רשיון נהיגה וחיכה בכיליון עיניים ליום הולדתו ה- 17. שבועיים לפני הרצחו, אפילו קיבל הזמנה לערוך בפעם הראשונה מסיבת בר מצווה באולם, והתרגש מאוד.
ביום שבת, י"ג באב תש"ן, (04.08.1990), יצא ליאור מהבית שבקרית יובל עם חברו, רונן לוי קרמני, לכיוון גבעת זאב, שם קבעו להיפגש עם חברותיהם. חבר הסיע את השניים עד הגשר שבשכונת רמות בירושלים ושם נפרדו. משבוששו השניים להגיע לפגישה, צלצל החבר לבית משפחת טובול ודיווח על העדרם, ואז החלו החיפושים אחריהם.
ליאור ורונן נאספו מהגשר שבשכונת רמות על ידי מכונית ובה שלושה מחבלים. ברכב איימו עליהם, כפתו אותם ודקרו אותם למוות בכל חלקי גופם.
גופותיהם הכפותות של ליאור טובול ורונן לוי קרמני נמצאו כעבור שתי יממות בוואדי שבין בית חנינא לשכונת רמות. לשניים נערכה הלוויה משותפת והם נקברו זה לצד זה בחלקת תמיר שבגבעת שאול, ירושלים.
ליאור היה בן 17 במותו.