זאב הלוי וולף ברמן ז''ל

קורות חיים

נולד בשנת תרס"ו (1906) בפילדפיה, ארצות הברית,להורים חרדים. את חינוכו הראשון קיבל בעיר מולדתו, ומגיל 11 עד 13 למד בישיבה המקומית "משכן ישראל". הודות לשקידתו ולכשרונותיו המעולים נמצא ראוי לעבור לישיבת רבי יצחק אלחנן בניו-יורק.

גדל והיה לעלם גבה-קומה, בעל פנים עדינים, רך לב וטוב מזג, ועם זה תקיף בדעתו ועומד עליה. בעת ובעונה למד אף במכללה העירונית. הוא הצטיין בישיבה בשניים: בכשרונות גדולים ללימודים, ובהכשרה טבעית לעסקנות והנהגה. יום יום, במשך שמונה שנים, היו רואים את זאב בישיבה, עומד כפוף, שעות רצופות, על גבי עמודו בקרן זוית; מתפלפל אחרי כן עם חבריו בלשון מעורבת אנגלית, עברית ואידיש. ובמדה שהלך וגדל, בה במדה היתה שקידתו על דלתי התורה חדורה יותר ויותר חדות חיים, רצון עז לעשות את התורה ואת החיים חטיבה אחת.

מאז שנכנס לישיבה היה עוסק בצרכי הצבור הקטן שבתוך כתלי הישיבה, הוא היה דואג ביחוד את דאגת התלמידים החדשים, אשר מקרוב באו, מתהלך עמם כרע וכאח, יודע לדבר על לבם ולקרבם לתורה ולמעשים טובים. ויש אשר בשעה מאוחרת בלילה, כשהיה תלמיד שב לבית הישיבה משיעורי הערב אשר באוניברסיטה העירונית, היה זאב קרב אליו ונכנס בשיחה לבבית: שואל על כל דבר קטן וגדול, מייעץ, מזהיר, מורה דרך, ונפרד בחיבה ובידידות.

כשגמר זאב את חוק לימודיו בישיבה, היו רואים אותו כטיפוס מושלם, שנתאחדו בו תורה וחכמה, כסמל להתמזגות רוח בית מדרשו של שם ועבר ברוח ההשכלה המעולה. במיוחד הצטיין בכשרונו לנאום. הוא הרבה להרצות באנגלית וביידיש והקסים את שומעיו. אז הזמינו אחד מבתי הכנסיות בניו-יורק למשרת מטיף ומנהיג העדה. ובמשך זמן קצר מתפרסם ר' זאב כמטיף רב כח והשפעה בקרב חוגי הנוער החרדי. הוא כובש את ליבות שומעיו לא רק ביפי מדברותיו, כי אם בעיקר, מפני שתוכן נאומיו, על מזיגת יין ישן לכלים חדשים, אינו הטפה לאחרים בלבד, אלא מתקיים למעשה בחייו הוא.

ונפשו של ר' זאב מלאה געגועים לנאצל ולנעלם, לקדושה ולטהרה, להוספת חיל בתורה. ויום אחד הוא מחליט לעזוב את משרתו ולעלות לחברון, לישיבת "כנסת ישראל". מתוך שני צרכים נפשיים בשלה החלטתו: התשוקה להעמקת ידיעותיו בתורה, והכמיהה לחיות, לפחות שנים אחדות, בארץ האבות והנביאים, ולשאוף את אוירה-חיי נשמות. ומשנכנס לישיבת חברון וטבל ברוחה, קלט את השפעתה, נתדבק בה, ועשה חיל בתורה. והתחיל להשתדל לפני הוריו באמריקה, שישלחו גם את אחיו הצעיר לישיבה.

וביום השבת, ביום הדמים בחברון, י"ח באב תרפ"ט (24.8.1929), חיפש ר' זאב מקלט בבית סלונים, ושם נרצח ע"י הפורעים הערבים.

הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בחברון. הניח הורים ואח.

זכרו הונצח בספרים מלחמה ושלום בארץ-ישראל, חללי בת-עמי, ויזכור לקדושי אכ תרפ"ט. בספר הזכרון לקדושי ישיבת חכרון מצוטטים דברי חבריו מישיבת הרב יצחק אלחנן בניו-יורק: "ראינו בו, בזאב ברמן, את סמל בן הישיבה החדש האמריקאי. ניכרת היתה בו, שכם אחת מעל חבריו, התמזגות רוח בני הישיבות שבארצות אירופה המזרחית, שנקלט והשתרש בין כתלינו, עם אופיו של תלמיד בית-ספר עליון באמריקה... כמה נעים היה לראותו, צעיר עדין-פנים וגבה-קומה... ומה מרהיב היה בעומדו על הבימה לדרוש לעם מתוך גבורת-רוח ואומץ-לב".