מלכה לאה אפרימוב ז''ל

קורות חיים

נולדה בשנת 1889, בוילנה, לאביה ר' זליג מאיר פיולר ואימה הינדה צפה.

ר' זליג מאיר שמש ברבנות בעיר בריסק-דליטא והיה מפורסם בלמדנותו, ישר רוחו וטוב לבו.

מלכה-לאה, שגמרה בית ספר עממי ולמדה שנים אחדות מחוץ לבית ספר, ידעה יפה עברית, רוסית, פולנית וגרמנית. היא הצטיינה ביופיה וטוב לבה, היתה חביבה על חברותיה ומכיריה. בשנת 1905 נישאה לאליעזר אפרימוב, אשר איחד ידיעת תורה עם דרך ארץ, ועברו לגור בגרמניה. בעיר המבורג פתח אליעזר בית-מלאכה למעשי פרווה, ומלכה-לאה היתה לו עזר כנגדו: עסקה במכירת הסחורה שהכין.

בשנת 1915 נשבר מטה-לחמם בעטיה של המלחמה, והיה הכרח להם לעבור מהמבורג לברלין. אביו של אליעזר, ר' ששון אפרימוב, רב גם הוא, שישב בארץ ישראל, ייעץ אז לבנו וכלתו לעלות לארץ. וכיוון שהעלייה לארץ היתה משאת נפשם משכבר הימים, החליטו ללכת בעצת אביהם.

בשנת 1918 עלו לארץ, לתל אביב. אחרי חדשים מספר הסתדר אליעזר אצל קבלן לצבא, בלוד, ועברו לגור שם. תשעה חדשים נמשכה העבודה הזאת שם וכשנגמרה חזרו לתל אביב. התחילו ימי חוסר עבודה ודוחק. אך חביבים היו על מלכה-לאה היסורים בארץ; אף את העבודה כעוזרת בבתים פרטיים קיבלה באהבה. סוף סוף רווח להם: אליעזר נתקבל כשומר בבית החרושת "שמן" בחיפה. אז התחילה מלכה-לאה לפתח משק זעיר בחצר בית החרושת. במשך שנים היתה מטפלת בעבודתה זאת מתוך מסירות ומרץ, והיתה מוצאת בה סיפוק-נפש.

ביום השני, כ' באב תרפ"ט (26.08.1929), יצאה כמנהגה לטייל על שפת הים. כנופיית ערבים שארבה שם תלתה את עיניה בה. מלכתחילה לא הכירו בה שיהודיה היא. לבסוף הבחינו בספר עברי שהחזיקה בידה: פנקס-קבלות של הקרן הקימת. אז הגיחו הערבים ממארבם, התנפלו עליה וסחבוה לנחל קישון. עינוה ענויים קשים: חתכו את בטנה ופצעו את כל גופה. למחרת הודיעו למשטרה, כי נמצאה גופת אישה בנחל קישון.

ביום הרביעי, כ"ב באב, הובלה מלכה-לאה לקבורות.