יהודה מירמלשטיין ז''ל

קורות חיים

בן שרה ויצחק. נולד ביום ט' בתשרי תרפ"ד (19.9.1923) בלוצק, פולין. בשנת 1926 עלתה משפחתו לארץ-ישראל והיתה בין ראשוני המתנחלים בעפולה. אמו, רוקחת במקצועה, פתחה את בית- המרקחת הראשון בעפולה ובעמק (הקיים עד עצם היום הזה).

לאחר שסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר בעפולה, עבר לבית-הספר הריאלי בחיפה, ובד בבד עם לימודיו התנדב לפעולה בארגון ה"הגנה". לאחר סיום לימודיו התיכוניים המשיך בלימודים גבוהים בפקולטה לכימיה באוניברסיטת ירושלים. דרכו והמשך חייו היו ברורים ונהירים לו: הוא תכנן להמשיך במסורת המשפחה וללמוד רוקחות, ולשם כך גמר אומר לנסוע לאיטליה וללמוד שם.

ביום כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946), בעת שעשה במלון "המלך דוד" בירושלים לשם השגת הניירות הדרושים לנסיעה, נהרג, בשעה שאצ"ל תקף את משרדי המזכירות הראשית והמפקדה הצבאית של השלטון הבריטי בארץ, ששכנו באגפו הדרומי של המלון, מקום שהיה למבצר בריטי מהשמורים ביותר בארץ.

חוליה של אצ"ל החדירה כדי חלב מלאים חומר-נפץ לקפה "ריג'נט", ששכן מתחת לאגף המשרדים. למרות האזהרות הטלפוניות, שמסר האצ"ל 30 דקות לפני מועד ההתפוצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון "פלסטיין פוסט" ולקונסוליה הצרפתית הסמוכה למלון על הטמנת הפצצות ודרישה לפנות את הבניין, האגף לא פונה, ואנשי הביטחון הבריטים אף מנעו יציאה מהמשרדים. בהתפוצצות, שגרמה להריסת אגף המשרדים, נהרגו 91 אנשים, בהם יהודה, ורבים נפצעו. בהרוגים ובפצועים היו רבים מראשי השלטון הבריטי בארץ.

יהודה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעפולה.

הוריו הנציחו את זכרו בהקמת ספרייה על-שמו בעפולה. בהמשך למפעל ההנצחה הניחו עיזבון בחיים של חלקת אדמה בעפולה, שעליה נבנה בית-ספר תיכון דתי, שנקרא על-שמו.

זכרו הונצח גם בספר הזיכרון לחללי עפולה - יד לנופלים, וברשימה על אודותיו בעיתון דבר.