תפריט נגישות

קרן זר אביב אלמקייס ז''ל

בת מרגלית ושמעון
נולדה בכ"ח בתמוז תשל"ד, 18/7/1974
התגוררה ביגור
נהרגה בפעולת איבה
בח' בתשרי תשס"ד, 4/10/2003
בחיפה - "מקסים", כניסה דרומית
הובאה למנוחת עולמים בקיבוץ יגור
חלקה: סמוך לכניסה לבית העלמין
הותירה: הורים וארבעה אחים
קרן מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 67

קורות חיים

קרן, בת מרגלית ושמעון אלמקייס, נולדה בישראל בכ"ח בתמוז תשל"ד (18.07.1974). ילדה שנייה להוריה, ולה ארבעה אחים: שי, דוד, איתי וחגי. גדלה בקריית שפרינצק בחיפה, למדה בבית הספר היסודי "חופית" ובתיכון "עירוני א'", וסיימה את לימודיה התיכוניים ב"הדסה נעורים" בנתניה.

קרן נישאה לבצלאל (צאליק) זר אביב, בן קיבוץ יגור, והשניים הקימו את ביתם ביגור. בחודש ספטמבר 1999 נולד הבן לירן, ובאוגוסט 2002 הבת נויה. הטיפול בילדים וטיפוח הבית היו בראש מעייניה של קרן. כבת למשפחה מסורתית השתדלה להנהיג בביתה ערכים ודפוסים מסורתיים, כשהיא וצאליק מתפשרים ברוח טובה על אמצע הדרך.

קרן נקלטה בקלות בקיבוץ, ועד מהרה רכשה חברים טובים. תחילה עבדה כמטפלת, ובהמשך נכנסה לעבודה במשרד המחלקה העסקית במשתלה, שם לקחה אחריות, גילתה יוזמה ומחויבות עמוקה. קרן ניהלה ביעילות חשבונות של גננים ושל קבלנים ופרויקטים לגופים מוסדיים. כל כולה עדינות, פשטות, יושר ומאור פנים לכל הסובבים אותה.

בשבת בצהריים, ח' בתשרי תשס"ד (04.10.2003), פוצצה מחבלת-מתאבדת את חומר הנפץ שבתיקה במרכז מסעדת "מקסים" שבכניסה הדרומית לחיפה, בשדרות ההגנה סמוך לים. בפיגוע נפגעו רבים מיושבי המסעדה. 21 אנשים נרצחו, בהם חמישה בני משפחת זר אביב מקיבוץ יגור שסעדו במקום: קרן ובעלה בצלאל, ילדיהם לירן ונויה וברוריה, אימו של בצלאל.

קרן הייתה בת 29 במותה. הותירה הורים וארבעה אחים. הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ יגור, לצד בעלה, ילדיה וחמותה.

בקיבוץ יגור הפיקו חוברת ובה דברים לזכר בני משפחת זר אביב שנרצחו בפיגוע.

ספדו לקרן אחיה: "קרן – קרן אור יקרה שלנו. את לא יודעת כמה קשה לנו כאן, לצידך. מנסים לעכל ולהבין, איך גונזים מאיתנו את אור היקרות, הפנינה, האחות, החברה, הרעיה, הנפש הטהורה של המשפחה.

המילים כל כך קטנות מלתאר את העוצמה, השלווה והיופי שהקרנת מתוכך. כולך מלאה בנאמנות, במסירות, בדאגה, והכי חשוב – באהבה. אותה אהבה שחיזקה כל אחד ואחד מאיתנו ברגעים הקשים והטובים כאחד, ובנוסף לכל, איחדה ואטמה כל סדק בחומת המשפחה.

קרן, אנחנו כבר מתגעגעים אלייך, כמהים לשמוע את צחוקך הסוחף וקולך המרגיע. שום אוקיינוס שבעולם לא יוכל למלא את הריקנות שהותרת אחרייך..."

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי