אברהם אבי אברהם ז''ל

קורות חיים

אברהם (אבי), בן שרה וסולומון אברהם, נולד בישראל בי"ח בתמוז תש"ל (22.07.1970). בן זקונים להוריו, אח לשמעון, ג'קי, אתי, נילי ומתי.

אבי גדל באשדוד, למד בבית ספר יסודי "השקמים". בכיתה ז' עבר לפנימייה החקלאית "אשל הנשיא" שליד באר שבע, שם סיים תיכון. הוא תיאר את התקופה בפנימייה כמאושרת, עשה חיל בלימודים כמו גם בתחום החברתי והכיר חברים רבים, שליוו אותו מאז כל חייו.

בסוף 1988 התגייס אבי לצה"ל, התנדב לגולני ושירת כלוחם. היה חייל חרוץ ומצטיין, שזכה להערכת כל מפקדיו. לאחר שחרורו המשיך לשרת במילואים בגולני, ואף לחם במבצע "חומת מגן" בשנת 2002.

לאחר שחרורו עבד אבי בעבודות מזדמנות וחסך כסף, ובשנת 1992 החל ללמוד במכללה למינהל בבאר שבע, במגמת הנדסאי חשמל. סיים בהצלחה שלוש שנים והמשיך לשנה רביעית במכללה באשדוד, בסיומה הוסמך כהנדסאי חשמל.

בתום לימודיו עבר מבחנים לעבודה בחברת החשמל ובנמל אשדוד, התקבל לשני המקומות ובחר לעבוד בנמל, שם לא נדרש לעבוד בשבת. עבד בנמל אשדוד כחשמלאי מנופים עד מותו. אבי אהב את עבודתו, והיה מוערך ומקובל על חבריו ומנהליו.

אבי אהב מאוד ספורט, ומילדותו הצטיין בתחומי ספורט שונים. כשהיה בן עשר שנים זכה במקום הראשון בטורניר טניס ארצי לילדים, אולם החליט לא להמשיך בטניס ועבר לכדורגל. במשך שנים שיחק בקבוצת הוותיקים של מ.ס. אשדוד, ומשהחל לעבוד בנמל שינה כיוון, והצטרף לקבוצת הכדורסל של הנמל. במסגרת זו נטל חלק בתחרויות שונות, ביניהן הספורטיאדה, עד שנפצע קשה ברגלו ונאלץ לפרוש.

לאחר שנים של רווקות הכיר אבי, באמצעות אחותו, את אתי עזר. האהבה ההדדית פרחה, ולאחר כשנה, ביום 04.11.2003 נישאו השניים. ביום החתונה היה אבי נרגש מאוד, כולו קרן מאושר ומשמחה שכמותה טרם ראו מכריו.

בני הזוג הקימו את ביתם באשדוד. הם היו נשואים רק ארבעה חודשים, תקופה בה בילו המון ביחד והחלו לבנות את עתידם המשותף. אבי, אדם חם ואוהב באופיו, אהב מאוד ילדים והשניים חלמו להרחיב את המשפחה, אך לא זכו.

ביום ראשון כ"א באדר תשס"ד (14.03.2004), סמוך לשעה 16:30, הצליחו שני מחבלים-מתאבדים להיכנס לנמל אשדוד כשהם מוסתרים בתוך מכולה. אחד המחבלים פוצץ את חומר הנפץ שעל גופו ליד קבוצת עובדים שעמדו ליד מקום עבודתם, מחסן חלפים ותיקונים. בפיצוץ נפצעו רבים, נרצחו שבעה עובדים ובהם אבי. הוא עבד במשמרת בלילה הקודם, אך למרות שהיה זכאי ליום חופש החליט לבוא לעבודה אחר הצהריים. אבי אכל צהריים עם רעייתו ויצא לנמל. שעה וחצי לאחר שהתחיל את עבודתו נרצח בפיגוע.

דקות ספורות לאחר מכן פוצץ המחבל השני את חומר הנפץ שעל גופו בסמוך. מפיצוץ זה נרצחו עוד שלושה אנשים.

אבי היה בן 33 במותו. הותיר אישה, הורים, שני אחים ושלוש אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד.

"אבי היה אדם משכמו ומעלה – ישר, הגון ואמיתי", ספדו בני המשפחה, "בעל לב רחב ונשמה טובה, תמיד נרתם לעזרת אחרים. איש חרוץ, בעל מוסר עבודה גבוה ובולט ברמת מקצועיותו בתחומו.

אבי היה איש חם, שידע להראות ולהביע את אהבתו לסובבים אותו, ולרעייתו הטרייה בפרט. אדם מלא שמחת חיים, אהב לרקוד ולשיר, היה אופטימי מאוד לגבי החיים ובעל יכולת נתינה מיוחדת במינה. אבי אהב מאוד להתבדח ולהתלוצץ, אך יחד עם זאת ידע תמיד לכבד את הזולת ולהיות רציני בעת הצורך.

תכונות אלו, ורבות אחרות, גרמו לאנשים שהכירו את אבי 'להתאהב' בו, ועד מהרה הם נשבו בקסמו ובאישיותו המיוחדת.

נזכור לעד את אבי שלנו, עם חיוכו החם והכובש".