אורנה אשל בן-שאול ז''ל

קורות חיים

אורנה, בת פנינה ופנחס בן-שאול, נולדה ביום ב' בשבט תש"ט (01.02.1949) בקיבוץ מעברות שבעמק חפר, אחות לדרורה ועירית. גדלה והתחנכה בקיבוץ, למדה בבית ספר יסודי ותיכון במקום.

מילדות בלטו יושרה וכישוריה הספורטיביים של אורנה. ביטוי לכישוריה נראה באופן ברור בגיל צעיר, כאשר ניצחה את הבנים בריצה, בקפיצה לרוחק ובשחייה. בגיל 14 צורפה אורנה לנבחרת הבוגרת של הקיבוץ בכדורעף, ושיחקה בה עד גיוסה לצה"ל. כמו כן הייתה, עם אחותה עירית, אלופת הקיבוץ בפינג-פונג.

אורנה הייתה מעורבת מאוד גם בתחום החברתי, הדריכה בתנועת "השומר הצעיר" והשתתפה בפעילויות תרבות במוסד החינוכי ובקיבוץ. בכל שנותיה בקיבוץ היא גם השתתפה במקהלות שונות, ביניהן בחבורת הזמר בניצוחה של מאיה שביט.

בתום לימודי התיכון התגייסה אורנה לצה"ל, ושירתה בנח"ל. את שירותה סיימה כסמלת בהיאחזות גרופית.

לאחר השירות פנתה ללימודי הוראה במכללת אורנים בטבעון ובסמינר הקיבוצים בתל אביב. בתום הלימודים הוסמכה כמורה, והחלה לחנך כיתה א' בקיבוצה. באותה תקופה היא שבה לשחק כדורעף, הפעם בנבחרת קיבוץ העוגן.

בשנת 1975 נישאה אורנה ליובל אשל ועברה לגור בקיבוצו, משמר השרון. שם נולדו הילדים רונן, כרמית וצור, שזכו לאם חמה ומסורה מאוד למשפחתה.

אורנה לימדה בבית הספר היסודי "משגב" בגבעת חיים עד שנת 1990, אז עברה ללמד עברית באולפן במשמר השרון. במשך השנה וחצי שלימדה באולפן בלטה בקשרים הטובים שיצרה עם חניכיה, קשרים שנשמרו גם שנים רבות לאחר מכן. אחר כך נסעה אורנה לרוסיה בשליחות הסוכנות היהודית, שם לימדה את השפה העברית ליהודים בסנט פטרבורג. בין עבודות ההוראה עבדה אורנה כשנתיים במאפיית הקיבוץ, אך הרגישה שאינה ממצה את כישוריה ושבה להוראה.

בשנת 1997 עברה המשפחה לגור ביישוב חרמש שבצפון השומרון. אורנה החלה ללמד ולחנך בתיכון "רמות חפר" במעברות. כבעבר, היא בלטה בהיותה מחנכת עם נשמה, מחנכת שהייתה כאם וכידידה לכל אחד מחניכיה.

אורנה תמיד האמינה ועשתה למען קירוב הישראלים לפלסטינים. פעילויותיה כללו מפגשים בין תלמידים משני העמים, ובין מורים משני צידי המתרס. בין היתר השתתפה בכנס מורים ישראלים ופלסטינים, שאורגן ע"י ממשלת ישראל, הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי והתקיים באנטליה שבטורקיה.

ביום שלישי בערב, כ"ד בחשוון תשס"ג (29.10.2002), חדר מחבל ליישוב חרמש ופתח בירי. הוא רצח את אורנה ופצע את בעלה, ומאוחר יותר רצח שתי נערות בנות 14 מהיישוב – הדס תורג'מן ולינוי סרוסי.

אורנה הייתה בת 53 במותה. הותירה בעל, שני בנים ובת, ואחות. הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ מעברות, שם גדלה.

ספדו אוהביה של אורנה: "אורנה, אם ואישה, אחות ודודה, מורה ומחנכת, אוהבת אדם! אין ניחומים".

אורנה מונצחת ב"גן הבנות" ביישוב חרמש, בקיר הזיכרון בבית הספר "רמות חפר" ובציור קיר שצויר בבית הספר, ציור בצבעים אופטימיים ועם חיוניות רבה, כפי שהייתה אורנה. כמו כן הוקמה בבית הספר "קרן אשל", קרן כספית שמטרתה לעזור לילדים במצוקה, אשר הוריהם מתקשים להעניק להם חינוך מלא.