רביטל טלי אוחיון קסוס ז''ל

קורות חיים

רביטל (טלי), בת קולט ושמעון קסוס, נולדה בחיפה בי"ח בטבת תשכ"ח (19.01.1968). אחותם של יוסי, דניאלה וירון. גדלה והתחנכה בקריות, למדה בבית הספר "נתיבים" בקריית חיים ובתיכון "אורט מוצקין" בקריית מוצקין.

בתקופת בית הספר היסודי טלי התעמלה במתנ"ס מכבי קריית חיים. בעיקר הצטיינה בהתעמלות קרקע ומכשירים. בימי התיכון טלי הייתה מדריכה בחברה להגנת הטבע, מדריכה בחוגי סיירות ופעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד".

טלי התגייסה לצה"ל, וסיימה את שירותה בתור מ"פ בבסיסי טירונות. בתום שירותה הצבאי עבדה באילת, ומשם נסעה לעבוד בלונדון בתור אומנת (אופר). מלונדון נסעה טלי לטיול ביפן, שם נשארה כשנה, עד אשר שבה לישראל והחלה בלימודים אקדמיים.

תחילה למדה ביולוגיה, ולאחר שנה עברה טלי ללמוד במכללת תל חי תקשורת וקולנוע. פרויקט הסיום שלה היה סרט בבימויה ובעריכתה, שנקרא "שירה צעירה". בעקבות סרטה, זכתה במלגה מטעם ערוץ 2, שגם הקרין את הסרט.

טלי גם נהגה לכתוב שירים וחיבורים, אותם הייתה מקדישה לחברים ולידידים.

טלי נישאה לאבי אוחיון. ביוני 1997 נולד הבן מתן וכעבור שנה הבן נועם. המשפחה גרה בפרדס חנה, וטלי עבדה כמורה לתקשורת בשני בתי ספר: בית הספר החקלאי בפרדס חנה, ובית הספר "מעיין" בגבעת חיים.

לאחר גירושיה, המשיכה טלי לגור בפרדס חנה. באמצע שנת 2002 עברה עם ילדיה לדירה שכורה בקיבוץ מצר, הנמצא מזרחית לחדרה, סמוך לקו הירוק.

ביום ראשון בערב, ו' בכסלו תשס"ג (10.11.2002), הסתנן מחבל פלסטינאי לשטח קיבוץ מצר והחל במסע הרג. תחילה רצח ביריות את תרצה דמארי, שטיילה עם ידיד בחצר הקיבוץ. טלי, ששמעה את היריות בשטח הקיבוץ, רצה לחדרם של ילדיה כדי לגונן עליהם. המחבל פרץ לחדר בו שהו, ורצח ביריות את טלי ואת שני בניה. גופותיהם של השלושה נמצאו בחדר השינה, כשהם חבוקים. באותם רגעים הגיע למקום חבר הקיבוץ יצחק דורי, והמחבל ירה בו למוות.

טלי הייתה בת 34 במותה. הותירה הורים, שני אחים ואחות. היא הובאה למנוחות בבית העלמין אפק בקריית ביאליק, לצד ילדיה.

חודש לאחר הפיגוע יצא עלון קיבוץ מצר, שהוקדש לזכר חמשת החללים. בעלון נפרדים מהם בני משפחה וחברי המשק. כתבו צוות הגננות של מתן ונועם: "... רק לפני שלושה חודשים הגעתם אלינו לגן. החלטתם כמשפחה, לאחר לא מעט התלבטויות, לעשות את הצעד... רציתם חיים שקטים, טובים ורגועים יותר אצלנו... רצינו להגיד לך רביטל, שבזמן הקצר שהכרנו אותך ראינו את הקסם שלך. את, שחשוב היה לך גם לעבוד ולעסוק במקצועך, את נשמתך נתת לילדים הללו. 'אני אעשה מהם ילדים על הכיפאק'. ואם יש משהו שינחם את משפחתך, זאת העובדה שבאמת הצלחת. הם היו קסם של ילדים..."

בלב קיבוץ מצר הוקמה אנדרטה לחמשת החללים בפיגוע.